לפני יומיים עברתי עקירה כירורגית. ביקשתי מאבא שלי מראש שיחזיר אותי הביתה כי בטח ארגיש רע. (ההורים גרושים ואמא עובדת עד מאוחר), אני לא מפונקת עושה חלק גדול לבד אבל פעם ב כן אני אוהבת קצת "צומי" מצד אבא. ביום העקירה ביקשתי שננסע ישר אחרי לביקורופא לאשר את הג' כדי שלא אצטרך לנסוע יום למחרת לבד ועם כאבים לבסיס. אני ואבא ביחסים תקינים, רואים אחד את השני פעם בשבוע ולא רבנו בערך כשנה. אבא שלי התחיל להגיד שאשתו עובדת בדיוק ב7 והוא יצטרך לקחת ולהחזיר אותה מהעבודה. ביקשתי לא מתוך כוונה רעה שאם היא יכולה שתיקח מונית ושינסע אותי כי אחרי הרדמה לא מתחשק לי להיות לבד. לא ציפיתי לתשובות שלו "אני לא אוהב מרפאות, מרפאות מלחיצות אותי ובטח נצטרך לחכות שם המוו זמן". נפגעתי וחזרתי לבד הביתה שלחתי לו סמס שאיני צריכה יותר דבר. אבא שלי התקשר עם הקול הכי סימפטי ושאל למה לא התקשרתי אחרי העקירה שייקח אותי, הסברתי לו שנפגעתי מאוד והוא מצידו ענה שזה לא היה בתוכנית ועכשיו כן פתאום אני מבקשת לרופא ושקילקלתי לו את המצב רוח עם הסמס שלי. אני באמת בשוק, על איזה תוכנית הוא מדבר? שופינג? בילוי בקניון ממילא? ביקשתי ואני לא מבקשת הרבה שילווה אותי לרופא. באותו ערב הוא כ"כ הכעיס אותי שקיללתי אותו ואת עצמי בשיחה איתו. במידה והיה מתקשר אליי והיה אומר שצריך לקחת את אישתו לרופא ושאני אנסע במונית זה היה נראה לי כל כך לגיטימי. איך לי לבת שלו הוא אומר משפטים כאלו ולא יכול להגיד "כן", במיוחד כשביקשתי שבועיים מראש.
כעת השאלה היא מה עושים, הוא התקשר פעמיים ביומיים האחרונים אני לא עונה. אני מרגישה כל כך כועסת, למה כשאנחנו ביחסים כל כך טובים הוא הורס את זה ובמיוחד כשזו עקירה כירורגית ועד היום אני מרגישה חרא. אני כל כך נפגעתי ממנו ואני יודעת שגם אם אנסה להסביר לו בעדינות בעוד שבוע - הוא לא יבין וימשיך בשלו (הבנה ממקרי העבר ). אמא מנסה לשכנע אותי שנשלים אבל מתוך אינטרס כלכלי כי הוא משלם על שיעורי הנהיגה. אני לא רוצה להשלים למרות שהוא אבא שלי כי ככה אבא לא מתנהג. והכי גרוע שיש לי יצורי מצפון בכל פעם שאני מסננת אותו.
תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות