היי קוראים לי נועה ואני בת 20.
אני וחבר שלי נמצאים בזוגיות 11 חודשים.
אמנם זה נשמע מעט אך הכרנו שנה לפני שנהיינו ביחד.
מהשנייה שהכרנו אחד את השנייה התחברנו ושנינו הרגשנו את המתח והרגשות שנוצרים אחד כלפי השני.בילינו במשך שעות כל יום במשך שנה שלמה.
חבר שלי היה בזוגיות עם מישהי, והוא החליט לוותר על הזוגיות איתה על מנת שאני והוא נוכל להיות ביחד.
כשנהיינו לבסוף ביחד, הייתי הולכת אליו הרבה.
הוא הבן זוג הראשון שלי, ורק כעבור חודשיים הוא בא אליי פעם ראשונה הביתה.
ההורים שלי אפילו לא התעניינו בו, לא שאלו שאלות , ובוא נגיד שפסלו אותו לפי מראה חיצוני.
לאט לאט המערכת יחסים התעצמה ומבחינת ההורים שלי המצב הלך והדרדר.
כל פעם שהייתי הולכת אליו הייתי מקבלת שלל הערות עוקצניות עליו.
הייתי ישנה אצלו והתקשרו אליי כל הזמן לחזור הביתה.
באחת מהישיבות המשפחתיות שלא הייתי בה, אמא שלי התעצבנה וצרחה שהוא לא ייכנס אלינו הביתה. מהרגע שחבר שלי שמע את זה הוא החליט לא להיכנס לבית שלנו.
אני מצדיקה אותו, במקום שלא רוצים אותו אין שום סיבה שהוא יהיה בו.
מאז כבר במשך חצי שנה הוא לא נכנס אליי הביתה והמצב מאוד קשה מבחינתי.
מצד אחד אני מאוד אוהבת להיות איתו, אבל מצד שני זה מרחיק אותי מהמשפחה שלי.
כי או שאנחנו יוצאים ביחד או שאנחנו נמצאים אצלו.
ניסיתי לעשות שיחות עם אמא שלי והיא פשוט צרחה עליי והכחישה את זה שיש לה בעיות איתו, ואמרה לי שאנחנו רבים כל הזמן והקשר שלנו לא בריא.
אני באמת אובדת עצות, כי מצד אחד החבר לוחץ עליי לעשות משהו ולהילחם עלינו, ומצד שני להורים שלי אפילו לא איכפת ממנו, הם לא מתעניינים איך המערכת יחסים, ואני מקבלת אפס תמיכה מהסביבה שלי לגבינו.
מה אתם הייתם עושים במקרה כזה??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות