שלום ,
אני בת 29 ,אמורה לסיים השנה תואר שני
אני מאורסת לגבר שבו אני מאוהבת
וברוך השם , אני בריאה וגם משפחתי בריאה.
עד כה הכל מעולה
הבעיה שלי שאני פשוט אף פעם לא מאושרת, כרגע אני לא עובדת כי אני לומדת ואני לא חושבת שאצליח למצוא עבודה למרות שאין לזה בסיס - סתם אמונה ששמתי לעצמי בראש
ארוסי אין לו מקצוע טוב והוא עובד בעבודה לא רצינית
אני חושבת לא נצליח לקנות בית שאפילא לא נצליח להשכיר מקום באמת יפה וכייפי לגור בו אחרי החתונה (אנחנו עודים חתונה מאד צנועה)
אני מתבאסת שכל מי שהכרתי (מבחינת חברים שלי) היו לו נתונים הרבה פחות טובים משלי כרגע יותר מצליח. או שכבר מצא עבודה מעולה +משכורת גבוהה
או שבן זוג שהוא/היא מצאו עשיר ולא חסר כסף יש הכל - כולם הסתדרו להם
אני מרגישה שנדפקתי , באמת זה נורא להגיד אבל כן.
שאני עשיתי הכל נכון, עבדתי למדתי , עשיתי הכל נכון באמת. אני בעברי הייתי מאד מוצלחת.
כל כך רציתי אהבה (כי גם בזה לא הייתה לי הצלחה אף פעם) אבל כשזה קרה באמת ועל אמת!!!! אני מבואסת שלבעלי לעתיד אין כלום מבחינה כספית. וכל שאר חברותי הסתדרו טוב. איזה מחשבה נוראית.
זה מעיק עלי ואני מרגישה שלא בא לי כלום בכלל אני לא שמחה אני בדכאון וכל הזמן בפראנויות . אני גם לא גרה קרוב למשפחה שלי עכשיו אז אני מרגישה ממש לבד ופשוט אין לי כח לקום מהמיטה. הכל נראה לי רע וחסר טעם ואני גם מפחדת שאפילו את התואר השני אני לא אצליח לסיים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות