היי.. לא האמנתי שאי פעם ארשום כאן שאלה.. אבל כמה טוב שיש אותכם.. כי באמת שאין לי עם מי להתייעץ..
אז ככה..אני נשואה שנה עם ילדה בת חודשיים..
לאחרונה אני ובעלי ממש לא מסתדרים.. אני כבר מתוסכלת עד עמקי נשמתי!! בחיים לא חשבתי שנגיע למצב שממש נמאס לי מהזוגיות הזו.. אני אוהבת אותו מאוד וכל כך חיכיתי שנתחתן ונקים משפחה.. ועד שסוף סוף ףזה כבר קרה התחילו להיות לנו בעיות נוראיות.. בעלי מאוד אוהב את חברים שלו וממש מתבאס כשהם יוצאים או נוסעים לאנשהו והוא לא מצטרף כי ביקשתי שיישאר איתי כי קשה לי עדיין חהיות לבד עם הילדה.. בזמן האחרון הוא ממש ממורמר בגלל זה. הוא התחיל לדבר אלייבצורה מאוד מכוערת.. (סתמי תפה, מי את בכלל, שתחררי ממני.. שתחררי לי מהחיים...) דברים בסגנון הזה.. וזה משהו שאני ממש לא רגילה אליו.. הוא פתאום השתנה ככה. אחרי שהוא נרגע ואנחנו מדברים על ףזה הוא מתנצל.. ואחר כך במריבה הבאה חוזר על זה שוב... הכל קשור לחברים שלו. כאילו שהם תמיד במקום הראשון. כמו סתומה חשבתי שזה ישתנה וזה לא משתנה . היום אמרתי לו שאני רוצה להתגרש. שלא מקובל עליי שהוא מדבר ככה.שהוא מגזים.. הןא ענה לי שאני מגזימה שאני סוגרת אותו..שהוא רוצה להתאוורר עם חברים שלו.. ואני ממש לא ממרגישה שאני סוגרת אותו.. פשוט הבילויים שלהם מוגזמים מאוד..
אני כבר לא רואה דרך שנוכל לסדר בה את הזוגיות וכלכך כואב לי על הילדה שלי. למה זה מגיע לה? למה היא צריכה לגדול להןרים גרושים? תמיד נשבעתי שכשיהיו לי ילדים אני אגדל אותם במשפחה מאוחדת ובלי מריבות בבית.. והיא רק בת חודשיים וכבר לא תיהיה עם אמא ואבא שלה ביחד באותו בית? ואיך אני אשרוד בלעדיה כשהוא יקח אותה אליו לסוף שבוע? ואיך אני אשרוד בלעדיו.כבר שמונה שנים שאני איתו.. אני לא יודעת מה זה להיות לבד.. קשה לי מאוד. ואני מצטערת על החפירה הזו אבל אין לי למי לפרוק את הכל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות