היי,
אני רוצה לכתוב במטרה לקבל ייעוץ על משהו שאני משקיע עליו הרבה מחשבה לאחרונה.
אני בן 17 ואני הססן, מתבטא בכמעט כל דבר בחיים. הרבה פעמים הססן נחשבת לתכונה טובה, אדם שמשקיע מחשבה לפני החלטות וכדומה - אני חושב שאני סובל מהצד הפחות יפה שלה.
יש לי ידידה, חברה של שנים. שאנחנו תמיד מדברים, גם סתם על דברים כיפיים וגם על דברים יותר עמוקים. אנחנו יוצאים לפעמים. תמיד כיף לדבר איתה והשיחה זורמת, אף פעם לא נעים. אני מרגיש שאני חשוב לה בחיים והיא בטוח חשובה לי.
התאהבתי בה.
המילה הזאת היא באמת גסה בעולם כמו שלי. מעולם לא אמרתי לבת שאני אוהב אותה ואני יודע שזה אחד האתגרים שלי הם יותר קשים. ברוך ה' אין לי את החרדה מדיבור עם אנשים - מה שמונע מהרבה אנשים לחשוש מלעשות משהו. אני חושב שזה נובע דווקא מההססנות.
אני יודע שהרבה פעמים דברים יכולות להראות אחרת. אני מרגיש שאני חשוב לה אבל לעומתי יש לה הרבה חברים קרובים ככה שאני לא בטוח במה אני שונה מאחרים. ואני חושש לידידות שלנו. אני חושב שיותר מזה שאני אוהב אותה אני אוהב את היכולת שלי להפגש ולדבר ולשתף עם מישהו כל כך הרבה דברים. וגם להקשיב ולנסות ולעזור ולהרגיש שאתה משנה.
אני והיא שונים לחלוטין. קשה לי להתחבר עם אנשים. אני הרבה פעמים מוצא את עצמי לא עושה כלום בימי חמישי. היא תמיד נפגשת עם אנשים. וזו הבעיה - אני אדם מחושב. אני חושב יותר מידי על כל צעד וצעד שאני עושה והתוצאה של זה - זה שהרבה פעמים אני מוותר על מה שהלב והספונטניות אומרים לי לעשות.
אני באמת מפחד שאבוא ואגיד לה, וכמו שלפעמים קורה - היא לא תחשוב אותו הדבר. ופתאום יהיה מביך, ולא נוכל להפגש יותר, והשיחות העמוקות ייעלמו. ובסוף - לא ישאר לי כלום, הקשר ישבר. והיא בטוח תמצא תמיד עם מי לדבר. היא כזאת. והחשש שלי זה המצב הזה. אולי עדיף להשאר במצב הנוכחי ולא לספר לה? אולי לנסות להתרחק ולקוות שזה יעבור? אני לא יודע.
אשמח לכל דעה.
הבטחתי לעצמי שלא אחזור ואקרא את ההודעה כי מהניסיון שלי אני אוריד דברים. ואני רוצה שזה יבוא כמה שיותר מהלב. תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות