מנסה להיות במעגל החברתי וזה לא מצליח לי, אני מתוסכלת!

שלום מכיוון שאני כותבת את זה באנונימיות אז אני יכתוב חופשי..

בזמן האחרון אני לא יודעת מה עובר עליי גם בשנה האחרונה למען האמת כל הזמן חושבת על מה עובר עליי ועל השנים שקודמות שלי בפחד, אני רוצה להודות בזה שגם ביסודי וגם עכשיו בחטיבה לא היה לי ממש חברים..
ביסודי מגן חובה ועד כיתה א׳ ילדים הציקו וירדו עליי כי אני כל הזמן בכיתי..אמא שלי אמרה שבכיתי כי לא ידעתי לדבר כמעט עם הילדים..
אמא שלי אמרה לי שהתחלתי לדבר בגיל שנה אבל היא התכוונה לכמה מילים כמו כל תינוק שמתפתח מתחיל לדבר..
ואז בגיל שנתיים הוא מרכיב משפטים..
אבל אצלי זה לא היה ממש ככה היה לי בעיות דיבור עד גיל 6..
ההורים שלי עשו לי אבחון ואמרו לי שהכל בסדר ושיש לי בעיות דיבור בגלל שאני פשוט לא רוצה לדבר..

עברו שנים והכל היה כרגיל..
עד שהגעתי לכיתה ו׳ שמתי לב שהמצב החברתי שלי היה על פנים..
גם בעצם בשנים שלפני הוא לא היה משהו..
רציתי להתיידד עם הבנות בכיתה אבל לא הצליח לי..
היינו בהפסקות וכל אחד הייתה בקבוצה שלה,ניסיתי לדבר עם כמה אבל כל אחד סוג של דחתה אותי כי הייתי שונה מהם הייתי סוג של חנונית כזאת שרק לומדת ומקבלת ציונים גבוהים ולא מטופחת כמובן..
כבר פניתי ליועצת ואמרתי לה שאני רוצה להתאבד ולקחו אותי לפסיכולוגית שדבר איתי אבל הם גילו שאין לי כלום..

עד שהגעתי לחטיבה חשבתי שהיו לי חברות,עם מי לדבר ולחלוק איתו את הדברים אבל זה פשוט היה ההפך..
אנשים פשוט סיננו אותי כי ניסיתי לדבר איתם אבל הייתי סתם משעממת :(
הבנות שחשבתי שהם חברות שלי רכילות עליי מאחורי הגב,אני לא מבינה אני בסך הכל מנסה להיות במעגל החברתי אבל זה לא מצליח לי כי כשאני פוגשת מישהו אז סבבה אני מדברת איתו ואז באה עוד מישהו ואני הופכת לסוג ב׳, זה מה שמעצבן אותי זורקים אותי כמו זבל עם אין יהלום אז באים לדברים הפחות יקרים..

והשנה זה יותר גרוע כבר אני מאוישת שאני יושבת לבד בהפסקות,רואה את הבנות ביחד בקבוצות ואני לבד על השולחן שלי אוכלת את האוכל עם הפלאפון ולא עושה כלום. השנה אני לא מנסה כלום אני פשוט חוזרת הביתה ואני לא מדברת עם אף אחד בוואצפ טוב גם שנה שעברה זה היה גם ככה.. שנה שעברה ניסיתי להתחיל מנקודה כלשהי אבל בסוף התוצאה הייתה לא טובה..

אני לא יודעת מה לעשות כבר אמרתי לאמא שלי שאולי יש לי משהו שמניע לי להשתלב בחברה אבל היא חושבת שאני סתם ממציאה מחלות ולא רוצה להקשיב לי היא כזה ״אין לך כלום זה הבעיה שלך״
אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי אולי באמת יש לי איזו בעיה אבל לא הייתי מודעת עליה כל החיים???
מה לעשות לגבי הנושא?? :/
ניסיתי הכל לא הצליח לי..