למה אני עדיין מרגישה לפעמים שאני אוהבת אותו? הוא לא נתן לי שום סיבה לאהוב אותו. אני והוא לא מתאימים ולא נתאים לעולם, יש לו אופי מגעיל, הוא לא כזה אינטליגנטי וגם מתנהג בצורה גועלית , לא מכבד את הסובבים, מקלל וכו. (למרות שהוא לא ערס) ולעומתו אני מפונקת,מנומסת,עדינה,אינטלגינטית מאוד ובוגרת לגיל שלי, אהובה מאוד, אחת שרק נותר שמישהו ישים לה כתר. לא הייתה לי שום סיבה להרגיש כלפיו משהו, אבל משום מה נורא אהבתי את השיחות איתו, הרגשתי שאיתי הוא היה שונה ,ראיתי אותו פעמים מעטות ומשום מה נדלקתי עליו, השיחות היו ממש כייפיות , עד הרגע שהתחלתי להרגיש כלפיו רגשות. רגשות שהוא גרם לי לחשוב שגם הוא מרגיש כלפיי,הוא התחיל לפלרטט איתי ולדבר מעבר וגרם לי להרגיש שיש לו עניין רציני בי. ופעם ראשונה שלא היה אכפת לי מזה שמישהו כל כך שונה ממני. אבל הוא לא העריך אותי מעולם, הוא דיבר איתי רק מתי שהוא רצה,הוא תימרן אותי, שיחק איתי, השאיר אותי באוויר,הוא היה גם מגעיל אליי. אני תמיד אומרת שאופי של בן אדם לא משתנה לעולם אבל כנראה שלא הפנמתי את זה מספיק טוב. אני לא מדברת איתו כבר הרבה מאוד זמן אבל כל פעם שאני שוכחת ממנו לגמרי הוא דואג להזכיר לי את קיומו בעולם הזה. הוא הופך להיות הבן אדם הראשון שאני הכי שונאת. זה לא הגיע לי, הוא יודע איזו איכותית אני ושלא הייתה לו שום זכות לשחק איתי ככה. אני רוצה לשכוח אותו לתמיד. אני יודעת שהעצה הכי טובה היא לצאת עם מישהו אחר, ויש לי הרבה מחזרים שמעריכים אותי כמו שמגיע לי,אבל אני לא רוצה קשר עכשיו. אני לא רוצה אף אחד, גם לא אותו, אבל אני לא רוצה להיזכר בו אפילו בטעות. למה בכלל אני נזכרת בו וחושבת שאני אוהבת אותו? והכי חשוב איך שוכחים, פשוט מפסיקים לחשוב על מישהו שכל כך לא מתאים לי? תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות