לכולם יש משהו נגדה, להיות צבועה או אמיתית איתה?

בימים האחרונים אני ממש מתלבטת. הסיפור הוא שיש ילדה בכיתה שלנו שדי יש לרוב השכבה משהו נגדה (אנחנו ממש מגובשות) שנה שעברה קרה מקרה שתפסו אותה בסדרה של שקרים ותמיד הייתי לטובתה ולא שפטתי ולא עזבתי ותמיד דנתי אותה לכף זכות למרות ששקר אצלי זה בגידה באמון אבל זה היה תקופה קשה בשבילה וכולם היו נגדה אז נשארתי בשבילה והעדפתי לשים את כל הנושא בצד.
כל העיניין די נרגע וחוזר שוב בזמן האחרון ואני ממש מרגישה דה זוו של הסיטואציה. אני מרגישה שהיא כן לא כנה איתי והיא אומרת לי x ולבנות אחרות y וזה מאוד בלתי נסבל אצלי התכונה הזאת. גם אני מרגישה שהיא איתי כי אני החברה היחידה שלה בערך שתמיד נשארה איתה אז אני ברירת מחדל שלה ואני בטוחה שאם מישהי אחרת הייתה באה אליה היא הייתה רצה ומתרחקת ממני (זה ממש בטוח) בשבת האחרונה של כל השכבה ביחד ממש התרחקתי ממנה(לא כל כך בהצלחה) היא באה אליי ולא הייתי קרה כי לא רציתי לחרב את כל השבת ולא פתחתי סיפור שקרה בחמישי (בקצרה קבענו כולם לצאת לחגוג לי יומולדת בקניון הוצאפ שלי נדפק ולא ידעתי מה עושים בסוף היא אמרה לי שהתבטל ונרדמתי ובקבוצה היא הוציאנ אותי המגעילה ואמרה שביטלנו כי אני עייפה ועזבו שיצאו עלי אחרי זה ועד שהסברתי לכולם זה היה מתיש) בקיצור אני ממש מנסה לשים את עצמי במקומה ולהתחשב אבל גם לי נגצר הסבלנות. אני באמת מעריכה אותה אבל שהיא שולחת לי הודעות כמו כולם צבועות איתי חוץ ממל בא לי לתלות את עצמי(תנשמו ביטוי). אני ממש מרגישה רע עם כל זה ופתחו קבוצה שקבענו לעל האש בשלישי בלעדיה והיא די נפגעה ואני באמצע כל הסיטואציה. חברות שלי לא סובלות אותה אבל עדין מדברות איתה לא יודעת למה וחברה טובה שלי אטמרת שעדיף להיות ככה צבועות מאשר שלא יהיו לה חברות. אני חושבת שעדיף באמת בלי חברות בכלל.
השאלה שלי היא באמת מה לעשות? להתרחק או להישאר ולשמור עליה? אין לי בעיה להישאר אני יכולה ״לסבול״ בואו נקרא לזה אפילו שהיא סוג של מנצלת אותי ואיתי כי אין לה ברירה אם אני באמת עוזרת לה אבל זה לא צביעות מצידי כלפי עצמי ובמיוחד כלפיה? או שעדיף באמת להיות צבועה כדי לא לפגוע בה?
וממש אל תגידו לי לדבר איתה כי זה באמת לא ייגמר בטוב מכל כך הרבה בחינות אז תורידו מהפרק.
מה לעשות?