שלום,
אני בת 25 סטודנטית, מתגוררת אצל ההורים.
אני לא מצליחה להתרכז בלימודים משתי סיבות עיקריות:
1. אני לא יודעת לנהל את זמני: יש לי תחושה שגם אם היו 48 שעות ביממה, עדיין לא הייתי מספיקה דבר. הציונים שלי לא הכי טובים. לקחתי 3 קורסים בסמסטר שעבר: במבחן אחד קיבלתי ציון סביר ובמבחנים האחרים קיבלתי ציון על הפנים, מה שאומר שאני צריכה לעשות מועד ב'. אני בלחץ עצום ואוכלת סרטים. אני מאוד מפחדת ממועד ב', כי אם לא אקבל ציון טוב זה אומר שאצטרך לחזור על הקורסים, מה שגורר הוצאות כספיות ומה שלא פחות חשוב - זה מעכב אותי.
2. האווירה של הבית לא משהו. ההורים שלי תמיד עוקצים אותי בטענה שאנשים אחרים בגילי כבר סיימו חצי תואר ואני בקושי התחלתי אותו ולא ברור אם אסיים. אין לי אוזן קשבת בבית. בנוסף אני לא עובדת וההורים שלי הם אלה שממנים לי את הלימודים. אני מרגישה שאם לא אצליח להתאפס על עצמי, אני פשוט אפגע בהם מבחינה כלכלית ואכעיס אותם עוד יותר. יש לי "כאבי מצפון" - התואר נורא עמוס ואני גם ככה בקושי מסתדרת איתו, אני לא חושבת שאצליח לשלב עבודה בזמן הקרוב אם בכלל. זה מייסר אותי נורא וגורם לי להתבייש בעצמי - יוצא ככה שאני בת 25 וגרה על חשבון של ההורים...
הגעתי למצב של מצוקה נפשית מסוימת. בשבועות האחרונים היה לי דופק לב גבוה, אין לי תיאבון - ירדתי ב- 4 ק"ג, בחילות וכו'. אני יודעת מה מקור החולשה הפיזית והנפשית - בגלל חששות לקראת הסמסטר הבא והעקיצות של ההורים. אני לא יודעת איך להתאפס על עצמי, לא יודעת איך להתחיל להתנהל נכון. אני מרגישה שאני אפס ומפעם לפעם בוכה כמו ילדה בכרית. אם לא אצלי לקחת את עצמי בידיים, אני פשוט אמות מהתקף לב לקראת הסמסטר הבא - אני בלחץ עצום, מבוהלת ומבולבלת.
הצילו. מה עושים?
כל עצה תעזור לי :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות