אני בהריון בחודש מתקדם, ושלחו את בעלי לחודשיים מטעם העבודה כשהוא חוזר רק שישי שבת.
בבית יש לי ילד בן שנה ועל הדרך אני עובדת משמרות.
כשאני עובדת משמרת בוקר יש גן אבל בערב אני בבעיה וצריכה את העזרה של הסבתות . סה"כ בין ערב ל2 ערבים בשבוע מקסימום.
על השבוע הראשון שבעלי נסע כולם הבטיחו לי שיעזרו לי אבל כבר בשבוע הראשון גיליתי את הצביעות.
אמא שלי לא הייתה מוכנה לנסוע באוטובוס אליי, חמותי רצתה לנסוע לריקודים .
היום יש לי סקירת מערכות והילד שלי שובב ואני רומזת לאמא שלי שהילד יבכה בסקירה והרופאה עלולה לפספס משהו ואני ממש מפחדת . ומה היא אומרת לי ? יש לי תספורת אני מצטערת.
אני אומרת לה יותר חשובה לך תספורת מהבריאות של הנכד שלך? היא אומרת לי סליחה גם לי יש חיים וניתקה לי בפנים.
חמותי בסופו של דבר ביטלה את הריקודים ובאה אבל אמא שלי אין מצב שתבטל או שתעשה משהו למעני. חמותי אישה זרה לי ועדיין עוזרת פי 10 מאמא שלי ורוב הזמן היא עם הנכד, בלילות ובבקרים.
אמא שלי סה"כ צריכה לשמור עליו בין 14-18 עד שחמותי מסיימת עבודה ותמיד זאת בעיה.
בפעם הקודמת הייתה לה מסיבת סיום מקורס שהיא עשתה חילקו שם תעודה והיה כיבוד קל. אמרתי לה שאין לי מה לעשות עם הילד היא אמרה לי להביא אותו והיא תחזיר אותו לחמותי ובערב זה פתאום היה לה קשה להחזיר והיא טענה שאני לא מתחשבת בה ויש לה חיים גם .
איזה מפגש מסכן עם אנשים זרים שמחלקים תעודה שלא שווה כלום כל הקורס היא אמרה שהיא מתחרטת שהלכה לשם בגלל פתאום כשמדובר בלשמור על הנכד היחיד שלה מהבת היחידה שלה פתאום אין לה חיים.
אני מאוכזבת מאמא שלי והיא מגעילה אותי אפילו.
לא יודעת איך להמשיך הלאה. פשוט לא רוצה לבקש ממנה עזרה יותר נמאס לי ממנה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות