אוקיי, אז ככה...
בכל שבוע אני עושה קניות לדירה שלי בסופר ליד הבית. וכמעט בכל שבוע אני הולכת לעמדה של הגבינות, בדרך כלל יש שם במשמרת ערב בן אדם צעיר, ממוצא ערבי, עובד קבוע. אני מכירה אותו כבר לא מעט זמן.
הוא תמיד עושה דברים כדי למשוך את תשומת לבי...כל מיני פרצופים "מצחיקים" או חיוכים או טיזינג...יורד עליי בצחוק וכאלה. אני מטבעי אחת כזו שאוהבת לרדת על אנשים בכייף ובצחוק, אז אני "זורמת" לרוב.
לפני שבוע הגבתי בצורה נלהבת מדי כשראיתי אותו...בהיתי בנקודה מסוימת והוא נופף לי לשלום. מיד שמתי לב שזה הוא ובחיוך מוגזם אמרתי "מה נשמע?? :)" אבל לא התכוונתי שזה יצא ככה שמח!
וגם אחרי זה הלכתי לקנות גבינה מאצלו והוא אמר לי איזה משפט וחייכתי בהגזמה...ממש התחרטתי מיד אחרי!
לא שמתי לב לזה, זה פשוט יצא לי. אני בן אדם חייכן מטבעי...אני לא שולטת בזה.
אתמול שוב הלכתי לקניות ופגשתי אותו כרגיל...והוא מתנהג כאילו הוא ממש מעוניין בי. מחייך מלא וצוחק עליי איתי...
אני לא רוצה שיחשוב שאני מעוניינת! כי אני לא! ומפריע לי שיחשוב שאני כן.
מה לעשות? איך לתקן את זה?
אני יודעת איך גבר מתנהג כשהוא מעוניין...בדרך כלל גברים מתנהגים קצת בטיפשות ומנסים כל הזמן להצחיק. אני יודעת שהוא מעוניין בי ולא רוצה שזה יקרה...אני רוצה להתנהג אליו יפה כמו לכל בן אדם אחר אבל שלא יחשוב שאני בעניין.
עליי להיות רצינית יותר? קשוחה יותר איתו?
אני חייבת להודות שזו לא אשמתו, אלא אשמתי...אני בן אדם חייכן מדי ונחמד מדי כנראה, אני לרוב לא שמה לב שמעוניינים בי או שמתחילים איתי בצורה עקיפה. רק כשאני יושבת לעומק ו"מנתחת" את המצבים, אני מצליחה להגיע למסקנה הזו...וגם אז זה לא קורה תמיד.
אני נחמדה מדי וחייכנית ואז גברים חושבים שאני מעוניינת! אבל אני לא.
מה לעשות??