טוב אז ככה , בכללי אני בת 16 אני דתייה , שאני אומרת דתייה אני לא מתכוונת לדוסית,.. אני לומדת בבית ספר דתי, רק בנות, השבת האחרונה היינו בשבת סמינריון, זה שבת שהולכים שתי שכבות מהבית ספר לאיזה אכסניה או משהו כזה ועוברים כל מיני הרצאות וכאלה .. השבת בעיקר, הייתה בנושא האמונה.. עד השבת הזאת זה לא היה בכלל שאלה, אני מאמינה . אבל במקום לקרב אותי או משהו כזה, זה פשוט הרחיק אותי !! , פתאום הבנתי שכל מה שאני עושה, זה לא בגלל הרצון, זה בגלל הרגל, נולדתי לתוך זה. דיברתי על זה עם חברה , היא אמרה לי שאני צריכה פשוט להגיע לזה עם עצמי, אבל מה שכן מוזר לי, שאם מישהו יגיד לי משהו על אלוהים או על רב או משהו כזה, אני ישר יקפוץ, בעניי , כל אלה שלא מאמינים, הם פשוט אנשים בלי שכל.. אנשים ריקים.. הגעתי למסקנה שאני פשוט צריכה לקחת קצת פסק זמן, מהדת מהאמונה לבדוק גבולות ואז שאני יראה את שני האפשרויות אני יחליט בעצמי. כאן, הבעיה זה אמא שלי!! , אמא שלי זה הדבר שהכי חשוב לי בחיים, היא הבן אדם ש.. אין, היא פשוט הכל בשבילי. אחותי הגדולה (4 שנים מעליי) עשתה לה טרורררררר מגיל שלי, בשנייה שראיתי את אמא שלי בוכה נשבעתי שאני בחיים לא יאכזב אותה , לא משנה מה ! אני יודעת שאמא שלי לא תבין אותי, למרות שהיא הייתה בידיוק כמוני.. בדקה ואז החליטה.. אבל, אין אני פשוט חייבת לנסות, לבדוק את האמונה שלי.. זה נכון בכלל , זה אמיתי ?! להשלים עם זה? זה יעבור לי? זה סתם גיל כזה.. ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025