שלום לכם,
שמי י', מנהל מחלקת נוירוכירורגיה בבית חולים מוכר בארץ. אני נשוי לגבר כבר 7 שנים. אישי משרת בתור קצין ומפקד טייסת בחיל האוויר, יש לנו ילד וילדה, שהם אהבת חיינו. מטבע עבודתי, אני עסוק מאוד, ויוצא לי בחלונות פנויים בלבד לראות את ילדיי. כמו שאמרתי, גם אני וגם אישי, עסוקים מאוד, "אנשי קריירה", ואיכשהו זה מסתדר שמפעם לפעם הוא נמצא עם הילדים ופעם אני... במקרים הטובים ביותר, שאנחנו לוקחים ימי חופש, אנחנו הולכים לטייל עם הילדים לכמה ימים בצפון. אבל כמו שאמרתי זה במקרה הטוב ביותר וזה לא עניין שלוקח חלק תדיר.
אני אוהב מאוד את ילדי, וכמו שכבר הבהרתי, הם אהבת חיי, ואני מראה להם המון אהבה, וסבלנות (עוזר להם בלימודים כשיש זמן, מדבר איתם תמיד על כל נושא אפשרי, מחבק ודואג להם מאוד) על אף סדר היום העמוס שלי, והזמן המועט שאני מקדיש להם. בזמן האחרון עולה חשש לא מבוטל, שבבוא היום הם ינטרו לי טינה על העובדה שלא ראיתי אותם הרבה, ושהייתי עסוק יותר בעבודה שלי מאשר בהם. אני נורא מפחד מהתרחיש הזה. וככל שילדי גדלים, ככה חששותי נעשים ממשיים יותר, השאלה הזאת מכוונת לאנשים ה"מנוסים והותיקים" פה. איך אפשר, בגזרתי, להבטיח ככל הניתן, שדבר כזה לא יקרה? או אם הוא יקרה- במידה הכי פחות נוראה? הם יודעים ששנינו אנשים עסוקים, אבל אני לא בטוח שזה יעניין אותם בבוא היום.
מודה לכם על התשובה,
ירדן
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025