לא יודעת מאיפה להתחיל , בשלוש שנים האחרונות התחיל כל הקטע של המשיכה מינית שלי , כאילו שהתחלתי לגלות מה אני אוהבת ולמה אני נמשכת .
אני יכולה לתאר את עצמי כדו מינית, בחיים לא הייתי בזוגיות .
התנשקתי פעם אחת וזה היה חסר משמעות , ופעם אחת התאהבתי במישהי שעבדתי איתה .
התאהבות של ממש , חצי שנה הייתי חושבת רק עליה ,אבל זה לא הנושא כי זה היה לפני שנה והתגברתי.
הנושא הוא שהייתי רוצה לחוות את שני המינים , ובנוסף אני יותר נמשכת לבנות .
אני יכולה להיות במערכת יחסים עם גבר אבל אני לא
מאמינה שאצליח להגיע לרמת התאהבות כמו אצל אישה
הקטע הוא שאני לא חושבת שאני אצליח אי פעם ״לצאת מהארון״ , זאת אומרת לספר להוריי על המשיכה ולחיות כלסבית.
הרבה פעמים שמדברים על הנושא אני נרתעת ומדברת בצורה נגלעת מהפחד שיגלו , אני נורא כועסת על עצמי .
הייתי כל כל רוצה להיות במערכת יחסים עם אישה , אבל זה דבר שגם איך אפשר להשיג
הרי איך יודעים מי כן ומי לא , לא אוהבת לדבר בסטריאוטיפים אבל הרוב הן גבריות ואני הכי ההפך , ואני גם נמשכת למטופחות ויפות יותר שנראות כמוני .
אני לעולם לא אצליח לספר את האמת להוריי , אני פשוט לא רוצה לאכזב אותם ולגרום להם להתבייש , לא לדבר על סבתא שלי שחושבת שזה מחלה .
אני חושבת על העתיד ונכנסת לדיכאון , אני אהיה עם גבר שלא יצליח להסב לי אושר .
או שאני אנהל מערכות יחסים שהוריי לא יגלו עליהם אף פעם .
זה נושא קשה והתחושה והכעס על עצמי גדול מאוד .
אני אשמח לדעתכם בנושא
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות