אמא שלי מתעקשת להתנהג אלי כמו לילדה קטנה, איך לשפר את המצב?

שלום לכולם, אני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי.
יש לי בעיה נוראית בקשר עם אמא שלי.
זה דבר שאני סוחבת איתי כבר שנים ובאמת לא יודעת כבר מה לעשות ואיך לשנות.
מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הסתדרתי יותר טוב עם אבא מאשר עם אמא, אבל בשנים האחרונות(מאז גיל 16 בערך) אני מרגישה שאני לא מסוגלת לנהל עם אמא שלי כמעט שיחה נורמלית. אני מרגישה שאני צריכה לחשוב כמה פעמים לפני שאני מדברת רק בשביל לחשוב על כל האופציות שהיא עלולה להגיב בהן ואז אני שוקלת אם זה באמת שווה לי את זה.
אני אתן כמה דוגמאות- אני בת 20 ויוצאת עם חבר שלי. בשעה 1 בלילה אמא שלי מתחילה להציק לי לחזור הביתה כי כבר מאוחר ושאני לא יכולה להסתובב בחוץ בשעות כאלה, אבל כשאחי הקטן (16) יוצא הוא חוזר גם ב5 בבוקר והכול בסדר. לי מציקים בהודעות ובטלפונים על לחזור והוא מקבל בקושי הודעה אחת של איפה הוא. אמרתי לאמא שלי שזה מעצבן וגם גורם לחבר שלי לחשוב שהיא לא סומכת עליו שהוא לא יתן שיפגעו בי והתשובה התמידית שלה זה- את לא יכולה לדעת מי מסתובב בחוץ. נכון שלא, אז באותה מידה שתדאג לאחי שלא יסתובב חוץ.
דוגמא אחרת זה מהסופש האחרון- ולנטיין דיי והכול, חבר שלי לקח אותי לצימר, היה מדהים באמת. יכולנו לשכב אבל לא עשינו את זה כי זה מרגיש לי מוקדם עדיין אז היה רק סקס יבש. הוא בטעות עשה לי כמה סימנים קטנים על הצוואר, וכשחזרתי הביתה קיבלתי הרצאה של 20 דקות על זה שאני לא מכבדת את עצמי ושהוא לא מכבד אותי ושאני מתנהגת כמו ילדה קטנה. אני לא מבינה איך זה שאני דואגת ששנינו נהיה מסופקים ועל הדרך לא פועלת נגד העקרונות שלי הופך אותי לילדה קטנה.
יש עוד הרבה דוגמאות אבל אני חושבת ששתי אלה די מבהירות את הנקודה שלי.
באמת שניסיתי לשפר את הקשר, אפילו הצעתי שנצא לבית קפה רק אני והיא כדי שנוכל באמת לדבר. עם אחי הקטן היא הולכת לסרטים, עם האח האמצעי היא הלכה לבית קפה, אבל כשאני ביקשתי אז אין לה זמן. כבר שנה וחצי עברה מאז הבקשה שלי- ועדייין אין לה זמן.
אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני בת 20! אני לא ילדה קטנה, אני יודעת לדאוג לעצמי ולשמןר על עצמי ובכל זאת היא מתעקשת להמשיך להתייחס אלי כמו לילדה בת 12.
מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב? אני לא אוהבת לכעוס עליה, בסופו של דבר זו אמא שלי ואני לא רוצה שהקשר איתה יהיה לא טוב.