טוב אני בבעיה רצינית וחייבת עזרה..
יש לי חבר חודשיים,אנחנו מכירים כבר שנה ולומדים ביחד,בהתחלה היינו
ידידים עד שהתחלנו לפתח רגשות אחד לשני,בקיצור זה מסובך,אבל כרגע
אנחנו זוג.
אנחנו שונים מאוד מכל הבחינות,גם מבחינה חיצונית יש פער עצום,
וגם מבחינת התנהגות,אני יותר פתוחה מינית,אוהבת לצאת ולבלות,
אוהבת אקשן.. והוא איך לומר? "ילד טוב",לא שותה לא יצא בחיים למסיבה,
אני הייתי הראשונה שלו וסוג של "לימדתי אותו"..
מה שאני באה להגיד,שהוא שונה מאוד מסוג הבחורים שיצאתי איתם
עד עכשיו. וזה בעקבות שינוי שעברתי. אני בתהליך של שינוי ומתמקדת
כרגע בלימודים,הפסקתי לצאת למסיבות ולשתות,הייתי תקועה בשנתיים
של דיכאון והוא בעצם זה שעזר לי לצאת מזה.
ההורים שלי מכירים אותו ומאוד אוהבים את העובדה שאנחנו ביחד,
כי הוא בעצם גורם לי לא לעשות שטויות ושומר עלי.
עכשיו אני בבעיה כי מצד אחד הוא עושה לי טוב מבחינה רגשית, מבחינת
מצב רוח שהוא תמיד מעלה לי,תמיד אפשר לדבר איתו,אני מספרת לו הכל,
מרגישה איתו בנוח,סומכת עליו בעיניים עצומות, אני אוהבת אותו ולא רואה
את עצמי בלעדיו,הוא פשוט חלק ממני.
מצד שני.... אני לא מספיק נמשכת אליו מבחינה חיצונית ומינית...
אני בחורה מאוד מינית (הוא אוהב לפנק אותי במיטה והכל),אבל עדיין
אני לא נמשכת אליו מספיק..אני נגעלת לרדת לו..וכמו שאני מכירה את עצמי
אם אני מאוד נמשכת למישהו אין לי בעיה לרדת לו,אבל איתו זה פשוט
לא קורה..
למשל כשאני מאוננת,במקום להסתכל על תמונות שלו ולדמיין אותי איתו,
אני מסתכלת על תמונות של בחורים אחרים חתיכים וזה גורם לי יותר הנאה..
ואני מרגישה כלכך חרא עם עצמי...מרגישה צבועה...
אני מנסה להימשך אליו,מנסה להדחיק את העובדה שאני לא..
אשמח לשמוע את דעתכם..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות