כשאני בודד ומרגיש ריקנות אני חושב על האקסית, איך להילחם בנואשות שבי?

שלום לכולם
בגיל 19 התגייסתי לצבא והייתי בקשר עם משהי במשך שנתיים, המשפחה שלי לא קבלה אותה , רבתי עם המשפחה שלי ועברתי לגור לבד (לפני הצבא) והיא הייתה סוג של גרה איתי.
הייתי נורא מחובר אליה , הרבה בגלל המשפחה שלה שנורא אהבה אותי וקבלה אותי,ואבא שלה נורא אהב אותי.(BTW גדלתי בלי אבא , אז הוא שימש לי ממש מודל גברי).
לקראת הגיוס שלי השלמתי עם המשפחה שלי וחזרתי לגור בבית, מה שלא איפשר את השהות שלה אצלי בבית.
באותה תקופה היא לא גרה עם ההורים שלה, אלא גרה עם סבתא שלה.

הכמייה בנינו הייתה רעועה באותה תקופה והיא הייתה נורא בעייתית, הייתה לי בעיה להימשך אליה בגלל החוסר השאיפות שהיו לה, למרות כל זה לא יכולתי לעזוב אותה, והיה לי רגש אליה.
בשלב מסוים למרות כל הדברים הצעתי לה להתחתן איתי והיא הסכימה(משהו שהיא דברה עליו מתחילת הקשר איתי).

ברגע שחזרתי לבית הקשר התחיל להיות גרוע, והתחלנו לריב,(נראלי מהפחד שהיא שזה לא ימשיך , אז היא חיפשה תירוצים להיפרד ממני).

איך שהתגייסתי הקשר בנינו נהיה עוד יותר מעורער עד שסגרתי את ה21 הראשון שלי בצבא , היא אמרה לי לשחרר אותה- אז עניתי לה :שיהיה לה בהצלחה.

ישר סיפרתי לאבא שלה, והוא תמך בי ואפילו קרא לה חזירה.
מפה לשם הכל נהיה מגעיל, (התנהגתי כמו סמרטוט- הייתי על אש קטנה)ובאותו יום שהיא נפרדה ממני התחילה קשר עם משהו אחר.
גיליתי את זה בדיעבד, ואחרי זה היו כמה נסיונות לחזור בקשר, אבל ברגע שגיליתי את זה, ניתקתי איתה את הקשר.

אבא שלה שמר איתי על קשר, ובאמת תמך בי ונתן לי טיפים, והוא כל הזמן הזכיר את זה שאני כמו בן בשבילו, ובאמת הרגשתי ששווה להקשיב לו.

ותוך כדי היא התחילה לצאת עם אחד הידידים שלה והיה סוג של חבר שלפי דעתי הוא אפס, אבל בזמן שאני הייתי רחוק מהבית (בצבא) הוא היה עובד, היה משכיר דירה(סטאטוס גבוהה משלי )והוא היה מבוגר ממני ב5 שנים.
והוא לא נראה טוב(לפי דעתי הוא דומה לגרסא גרוע של פרנקשטיין שלא לדבר שהוא נרקומן -כל היום מעשן ועובד), כמובן שהיא עברה לגור אצלו אחרי תקופה מסוימת.

נורא נפגעתי מזה(נורא בעדינות, היו לי מחשבות של לפרק את הבחור מכות-כמובן שזה לא צעד חכם ולא משתלם בשבילי) שהיא החליפה אותי במישהו כזה, שאני מגיל קטן חי בסביבה השרדותית ובא פילסתי דרך לעצמי ללמוד(עשיתי יג י'ד) והייתי מוכן לעשות בשבילה הכל.
היא לעומתי בן אדם אבוד שהפנתה את כאב הילדות שלה לבריחה מהמציאות, כשאני הפנתי אותו למוטבציה להצליח.(רק מדגיש שהיא לא שווה אותי)


אחרי שנה שהייתי בצבא הייתי כבר בבה''ד 1(קורס קצינים), ופתאום היא מתקשרת אליי אחרי כמעט שנה שנפרדנו ולא היינו בקשר , היא הזמינה אותי להלוויה של סבא שלה(אבא של אבא שלה).
כמובן שלא יכולתי להגיע.
למרות זאת הגעתי לנחם את אבא שלה ואת אמא שלו שלא עשו לי שום דבר ותמיד התייחסו אליי בצורה יפה ומכבדת ושמרו איתי על קשר.
כשבאתי לנחם את סבתא שלה היא הייתה אצלה , ועשתה לי עיינים(כמובן שבאתי עם כל הסימנים שמעידים שאני בקרוס קצינים-להראות שהתקדמתי והיא פיספסה).
וניסתה לפלרטט איתי, כמובן שאני לא טיפש וקניתי את זה.

מפה לשם סיימתי קורס קצינים ובול גמרתי קשר עם משהי (שרובו היה מבוסס על סקס)
ואבא שלה כל התקופה הזאת שומר איתי על קשר(אירגן לי אפילו עבודה, הביא לי מתנה ליומולדת , היה מאוד נדיב ואדיב כלפיי), ובתקופה ההיא , היה לו פריצת דיסק.

ואז יום אחד היא מתקשרת אליי בתירוץ ועל הדרך היא שואלת אותי מה קורה, אני בביטחון שעברתי את הכל , בלי בעיה עונה לה שהכל טוב, ואין לי כלפיה כעס, אבל אין לי גם רצון לשמור איתה על קשר.
אחרי שבועיים היא מתקשרת אליי עוד הפעם ושואלת מה קורה(בול כשסיימתי את הקשר עם הבחורה ) ומפה לשם נגררנו לשיחה והיא אומרת שלאבא שלה אין פריצת דיסק אלא סרטן .
היא הייתה נורא מבולבלת ועדיין הייתה עם הנרקומן , אז התחלתי לייעץ לה שהיא צריכה לזרוק אותו(באמת מנייטרליות למרות השנאה שלי כלפיו) ולחזור לאבא שלה ולתמוך בו.(כמובן שהיא לא עשתה את זה).
מפה לשם היא התחילה לפעול ולנסות להיפרד מהנרקומן והבעיה שהיא הייתה חתומה איתו בחוזה שכירות.
עד שהתחלתי שאני מאבד את הנייטרליות , ואיזה שהוא רגש כלפיה חוזר אליי, אמרתי לה שאני רוצה להפסיק לדבר איתה, כי זה לא בריא, ושתדבר איתי רק במקרה חירום.
היא התעצבנה אבל זה לא עניין אותי.


לאחר מכן התחלתי לצאת עם משהי מהצבא (עוד הפעם קשר רק על שמבוסס רק על סקס, לא הכי בריא כי היא בול סיימה קשר), עברו חודשיים והיא עוד הפעם מתקשרת אליי, ועוד הפעם מתחילה לדבר איתי ואני זרמתי איתה בדיבור, וזה גרם גם לקנאה מסוימת אצל הבחורה שיצאתי איתה באותו זמן.
ודברנו יותר ויותר ובשלב מסוים היא אומרת לי שהיא ממש מתחרטת על הכל, ושהיא ממש הייתה רוצה להתחתן איתי, כמובן שאמרתי לה שאפילו לא תעלה את זה בצחוק,
ושאני מדבר איתה נטו כדי לעזור לה .
הפסקנו לדבר לתקופה מסויומת והמצב של אבא שלה החמיר , והייתי עם כל המשפחה שלו בחודש האחרון לחיים שלו, כולל רגע הפטירה שלו .
היה לי הרבה כבוד כלפיי הבן אדם, הוא לימד אותי הרבה , הוא היה כמו מנטור בשבילי.
בשלב מסוים בב''ח כשהרופאים הודיעו שאין עוד מה לעשות איתו, היא נשברה(כמובן שניסיתי להיות האביר על הסוס הלבן שבא להציל אותה ואומר לה שהכל יהיה בסדר).

אבא שלה היה נשוי לבחורה צעירה ממנו גדולה ממני בכ6 שנים(אין לי כל כוונות רומנטיות כלפיה) ושתי בנות קטנות שמשותפות. מתוך רצון לעזור עזרתי לאשתו, עם הילדים(מוות של בן זוג לא קל)..
לאחר איזה חצי שנה שאבא שלה נפטר שמרנו על קשר, כשכל הזמן ברקע יש בנינו מתח מיני מטורף, היא כל הזמן מנסה לפלרטט איתי ובלי תגובה מהצד שלי.
עד שיום אחד היא אמרה שהיא חזרה לנרקומן , ואמרתי לה שזה לא בריא, שחוסר מזל מדבק, ושאני הייתי באותה סיטואציה כמו שלה-איתו, אותה יחס היה ביני לבינה.(רק חוסר מזל קבלתי ממנה-למזלי מנפתי את זה למוטבציה וקדמתי את עצמי בחיים),
התנשקנו וזה היה מטורף, אבל לאחר מכן זה נורא בלבל אותי, ולא דברנו על זה מאז.

למרות זה המשכנו להיות בקשר והיה נראה כאילו כל פעם שמישהו נכנס לדירה שלה , היא אומרת לי שהיא תחזור אליי(לטלפון) ולא חוזרת. בול באותה תקופה קראתי את הספר "no more mr. nice guy"
ששינה אותי וגרם לי להבין שבכל הקשרים שהיו לי התנהגתי כמו סמרטוט(לא מתחרט על זה , כי למדתי הרבה) אחרי שקראתי את הספר(תוך יומיים), שלחתי לה הודעה שאני שונא אותה ואני לא רוצה איתה קשר(היה מאוד קשה לעשות, הרגיש לי כמו לקפוץ באנג'י) החזקתי מעמד ולא דברתי איתה.
עד שהזמינו אותי למסיבה שהיא גם הייתה שם, והיא כמובן ניסתה לפתות אותי בעזרת מניפולציות זולות(מה שלא הצליח לה) , וכמובן שייבשתי אותה בכל משפט לא חייכתי ולא כלום למרות שהיא ניסתה בכוח למשוך ממני תצומת לב.
אחרי חודש היא הגיע לב''ח בגלל איזה שהיא בעיה בריאות, ואין לה אף אחד, אפילו לא החברים לא הגיעו לבקר אותה, אך ורק אשתו של אבא שלה ובטעות הגעתי גם כן(באנו להפגש והתברר שאנחנו נוסעים לב''ח-גם אחרי שגילית רציתי לראות אותה).

****************************************************************************
נ.ב כמובן שהסיבה שחזרתי להיות איתה בקשר זה בגלל אבא שלה.
****************************************************************************
עכשיו עברו כמעט שלוש שנים , ולא עבר רגע שלא עשיתי דברים בגללה(יציאה לקורס קצינים- "BEST REVANGE A MASSIVE SUCSEESׂ" , עברתי טרנספורמציה בגישה שלי, ) אני יודע שהיא לא בריאה לי, ויצא לי להכיר הרבה בחורות (סקס נהדר) אבל לא הגעתי לחיבור שהיה לי איתה, אני מרגיש כאילו אני על אש קטנה ורק מחכה יום אחד הכל יסתדר ואנחנו נחזור, -אני יודע שזה בלתי אפשרי (למרות שלפי דעתי אני אוהב אותה, אבל זה לא נכון), אבל אין לי הרבה אופציות כרגע(אני מחכה להכנס לקבע, אני לומד באוניברסיטה הפתוחה, אני מתאמן הרבה) לרוב כי אין לי זמן ,והזדמנויות להכיר.
וכשאני מנסה ליצור את אותן הזדמנויות אני נתקל בבחורות נורא טיפשות, ריקות מתוכן, ולהרבה מהן אכפת מכמה כסף יש לי בארנק(שאין לי הרבה), אז אני מתרחק מהן.
אבל הבדידות תוקפת אותי כשנגמרים לי הדברים לעשות, ויש היא קופצת לי למחשבות.
למרות שאני יודע -שזה מתוך נואשות, אבל באותה מידה אני יודע שאני אוהב אותה, או לפחות מאוהב בפנטזייה איך זה יהיה בנינו(אך ורק הנקודה הזאת) לא איך יראה הקשר בנינו,(בשביל שזה ילך בנינו היא תצטרך להשתנות -משהו ש99% לא יקרה).
הקטע שמאז הקשר האחרון שלי -לפני שנה , לא היו לי הזדמנויות לצאת עם בחורות נורמליות(אני עם רף גבוהה), אני מרגיש שאני בבעיה.
כי אני מתקדם במסלול ההתפחות העצמית שלי , אבל אני לא מרגיש מסופק ואני עדיין מרגיש ריקנות שבא ותוקפת אותי ומחזירה אותי לאחור.

אני צריך זוית ראיה נכונה שתבוא ותסדר לי את ההשקפה, ושתשכנע אותי (הגיונית) שהאקסית המיתולוגית היא לא אהבה והיא סתם נואשות, וטיפ מה כן לעשות.