היי חברה אני חייל בגבעתי ואני כמעט מסיים טירונות.
מהרגע שבו הגעתי לבסיס התחילו לי הדיכאונות והגעגועים הביתה.
עכשיו בחודש וחצי הראשונים כולם חייכן אליי ואמרו לי "בקטנה אחי זה הבום של ההתחלה,עוד חודש וקצת זה יעבור"
אז עבר יותר מחודש וקצת ואני עדיין הרבה פעמים הולך עם הראש למטה וכל הזמן מרגיש מחנק בגקון ומועקה על הלב מרוב געגועים הביתה...
הגעתי למצב שמאז שהתגייסתי אני בוכה ( לא דמעה או שתיים) בממוצע פעם ביום לפחות.
ואפילו לפני שבועיים הגעתי לנק שבירה באות שבוע לא הגבתי למה שאמרו לי, כל הזמן הייתי בדיכאון וממורמר ןבנוסף כל פעם שמישהו רק שאל אותי מה קרה הייתי מתחיל לבכות לפני שהוצאתי מילה.
בנוסף לכל זה..המחשבות שרצות לי בראש והפחד ממה שעומד להגיע לי מקלים עלי בכלל...
מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם זה?
אני רוצה להמשיך בקרבי גם בשביל עצמי וגם כי אני רואה את הגאווה שזה נותן משפחה שלנ ולהורים שלי בעיקר.
תודה רבה מראש לכל העונים והעוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025