משתוקק למצוא כבר זוגיות, מפחד להישאר רווק ובודד כל חיי...

שלום לכולם,

בהמשך לכותרת שכתבתי.
אני רוצה לומר לכם שקשה לי עם העובדה הזו שאני לא נמצא כיום בזוגיות.
מכורח הנסיבות של החיים שהובילו אותי למצב הזה שבו
לא הייתי אף פעם בחיי בדייט או בזוגיות עם מישהי.
ואני מוצא את עצמי לא פעם בעצבות וחשש שמא אשאר ככה רווק, בודד וגלמוד כל ימי חיי.
לעומת אנשים אחרים, קרובים שלי יותר וקרובים פחות שיוצא לי לראות אותם חובקים באהבה ומעלים חדשות לבקרים תמונות שלהם משותפות לפייסבוק עם בנות זוגן
בין אם זה בדייט מוצלח, יציאה למקום בילוי נחמד או אפילו סתם סופ"ש בצימר או בחו"ל.
ואגיד לכם פשוט את האמת. הלב שלי פשוט נקרע ומתפוצץ מקנאה.
זהו טבע האדם לצערי לראות את האושר של האחרים מסביבו ולקנא בהם.
אבל מה אני יכול לעשות למען השם? הדבר הזה באמת מכאיב לי.
כי מה בסה"כ ביקשתי?
אני רוצה להתאהב? לחוות מגע של אישה? לצאת איתה למקומות בילוי?
לשתף אותה בדברים שעוברים עליי? וגם להקשיב לה ושנייעץ אחד לשניה בעת צרה.
לגור איתה בבית משותף ולחלוק איתה חוויות משותפות?
מה שנראה כל כך סימבולי ופשוט אצל אנשים אחרים מסביבי או בכלל סתם אצל אנשים זרים שאני רואה ברחוב.
אצלי זה פשוט נראה רחוק מהמציאות ובלתי ניתן להשגה.
מה לא עשיתי בחצי שנה האחרונה בשביל להכיר מישהי שסתם מוצאת חן בעיניי?
התחלתי עם בנות אקראיות בפייסבוק, שלא התפתח לשום דבר חוץ משיחה ידידותית.
וכשכבר הייתה מישהי שהחזקתי איתה קשר של שבועיים
והצעתי לה לצאת, היא נרתעה ונעלמה ממני מבלי שאבין למה ומה עשיתי לה?
אחרי חודש וחצי שהכרנו פיתאום ראיתי אותה מעלה תמונה שלה עם מישהו חדש שהיא הכירה.
אתם מבינים את האבסורד? לא נקרע לי הלב אתם חושבים? נקרע לחתיכות.

אח"כ הכרתי עוד כמה בחורות באפליקציות הכרויות בנייד.
וגם איתן אותו סיפור כמו זאתי מהפייסבוק.
מדברים תקופה מסויימת וכשאני מציע להן להיפגש איתי הן מנתקות איתי כל קשר ונעלמות מהחלל החיצון.
למה זה מגיע לי? כל העוגמת נפש הזאת?
הרי אתן רווקות בדיוק כמוני. נכון? אתן גם מעוניינות להכיר בדיוק כמוני
ואני מוצא חן בעיניכן. לא?
אחרת למה דיברתן איתי תקופה כל כך ארוכה ולא פסלתן את האפשרות של לצאת איתי? אבל מנגד כשזה הגיע לרגע האמת החלטתן לברוח ממני?
אז למה?
כאילו מה דפוק בי? מה אני עושה לא נכון שאחרים עושים יותר טוב ממני?
הרי שמעתי סיפורים על גברים שהצליחו לצאת לדייט באותן דרכים שאני ניסיתי.
בין אם זה בפייסבוק או באפליקציות הכרויות למיניהן.
ששמה זה אמור להיות הדדי לא?
אחרת בשביל מה הן נרשמו לאפליקציות האלו אם לא בשביל להכיר?
למה אני חי במדינה כזו שבשביל להכיר בחורה אני צריך לעבור פשוט את יציאת מצרים?
דבר שבמדינות אחרות בא לגברים די בקלי קלות. ורק אני אוכל כאן חרא.
העיקר כולם מסביבי אומרים לי כמה שאני נראה טוב
(אחרי ירידה דרסטית במשקל שעשיתי ב-4 שנים האחרונות)
ובנות יאהבו אותי איך שאני נראה וכ"ו.
ואם תשאלו אותי אני לא חושב שאני כזה מושך.
כי אין לי קוביות בבטן ואני לא 1.80 דבר שהמון בנות מחפשות אצל גבר.
ככה שהסיכויים שלי למצוא מישהי הם אפסיים.
נמאס לי כבר לרחם על עצמי ולשקוע בדיכאונות ובמחשבות על זה כל היום וכל הלילה.
אבל אני לא רואה את המצב הזה הולך להשתנות בזמן הקרוב.
ואני פוחד שאני הולך לחיות ככה את כל שארית חיי. בלי אף אחת לצידי.

מה לדעתכם/ן ניתן לעשות עם המצב העגום שאני נמצא בו כיום?
עוד כשבועיים אני אמור לציין את יום הולדתי ה-25.
ואולי תגידו לי עכשיו "מה אתה דואג?" "אתה עדיין צעיר וכל החיים לפניך" וכ"ו.
כל המנטרות הקבועות האלו למיניהן שנמאס לי כבר לשמוע מהם.
סבבה ו? נניח ואתם צודקים.
מחר אני אהיה פיתאום בן 30 ואני רואה את זה פשוט קורה שאני אבוא לכאן
לרשום לכם שוב שאני נמצא לצערי באותו מצב
ואני לא רואה עדיין את האור בקצה המנהרה שלי מתקרב אליי אפילו.
סליחה מראש על כל החפירה ואני ממש אודה למי שהצליח לקרוא הכל
ולהשאיר לי פה איזו עצה.