רוצה לעזור לאחי החורג להתקדם בחיים ולא יודע איך...

נעשה הקדמה ארוכה.
אחי החורג גדול ממני בכמה חודשים, ההורים שלנו הכירו כשהיינו ילדים קטנים ביסודי ומאז גדלנו כמו תאומים פחות או יותר, מסלול לימודים דומה בתיכון, לוחמים באותו החיל, המון חברים משותפים, ובשנים הראשונות אחרי השחרור גם בעבודות דומות. אחרי זה שנינו הלכנו ללמוד במקומות שונים, הוא החליף תארים ולא סיים אחד מהם ואני סיימתי את התואר שלי.
הרבה מאוד שנים שאחי מסתובב בין עבודה זמנית אחת לאחרת, בין לברמן בבית קפה אחד למשנהו וכלום לא משתנה. פעם גר בדירת חדר מעופשת ופעם גר בדירת שותפים בגיל 30+. אחי לא נעל, הוא בחור מאוד מוכשר וחכם ובעל פוטנציאל רב מאוד, הבעיה זה החוסר דרייב הפנימי שלו וזה שהוא לא מוצא את המקום שלו.
ההתפצלות שלנו התחילה באזור גיל 26-7 כשסיימתי את התואר והתחלתי קריירה מצליחה בהיי טק, בגיל 28-9 כבר ניהלתי מחלקה בחברת היי טק, הייתה לי חברה קבועה שעמדנו להתחתן אחרי הרבה שנים ביחד (בסוף נפרדנו ואחר כך נפגשתי עם הבת זוג הנוכחית) ובצורה כללית החיים שלי היו מסודרים, ואצלו המצב נשאר אותו הדבר עד היום. לא מצליח להחזיק קשר יותר מחודש, בנות בגילאים שלנו ואפילו כמה שנים מתחת לא רוצות להתעסק עם אנשים שעברו מזמן את ה30 ואין להם מושג מה הם רוצים מעצמם והוא יוצא עם ילדות בנות 20 שאו שלהן נמאס ממנו מהר מאוד או לו מהן, כי מה לעשות בהפרש הגילאים הזה אין הרבה מן המשותף.
המשפחה שלנו היא משפחה מאוד משכילה וגם מאוד ביקורתית מצד ההורים וזה שאנחנו פחות או יותר תאומים לא עוזר לו, כי בזמן שהאחד הלך לכיוון שההורים מאושרים ממנו השני לא מצליח להתקדם לשום מקום ונתקע בגיל 23. העקיצות שנשלחות לכיוונו גרמו לי להשתיק את ההורים לא פעם כי אני יודע מה זה גורם לבנאדם. לאחרונה אפילו שמעתי יאוש בקולו של אבא שלי כשדיברנו וזה נורא כאב לי כי הוא בנאדם מאוד שמח ואופטימי וזה נראה שהוא נשבר, כל שאר האחים האחרים מצליחים והוא נתקע.
מה שכואב לי יותר מהכל זה שזה נראה שאין לו שום רצון להתקדם, הצעתי לו לא פעם אחת להשתמש בקשרים שלי בשביל לעזור לו והוא לא רוצה, ההורים שלי הציעו להשתמש בקשרים שלהם בשביל לעזור לו והוא לא רוצה. זה נהיה סוג של גאוותנות משולב עם עצלנות וחוסר מוטיבציה. מילא אם הוא היה שמח מהמצב אבל הוא מתוסכל ולא יכול לשנות את זה. נשבר לי הלב עליו כי אנחנו באמת החברים הכי טובים (טיפה התרחקנו לאחרונה אבל עדיין חברים ממש טוב) ובאמת גדלנו כמו תאומים. חלק מהיציאות שלי ההורים שלי זאת אשמתי כי אני זאת נקודת ההשוואה שלהם וזה כואב לי שאמא שלי משתמשת בי בתור קטנות להכניס לו.
אני באמת רוצה לעזור ולא יודע איך