השנה התחלתי ללמוד בתיכון מאוד דורשני שמתחילים ללמוד בו בכיתה ט.
תמיד הייתי תלמידה טובה עם ציונים טובים, והצלחתי ללמוד בזמן קצר יחסית את החומר ולהצליח.
התיכון שלי בנוי כך שבכיתה ט לומדים הכל מהכל (ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, שפת תיכנות, סייבר ודברים כאלה) וחשבתי שאני אוכל להתמודד עם המקצועות הללו, כי זה מה שקרה בעבר, אך עכשיו אני בנקודה שאני יושבת בחצי מהשיעורים שלי ולא מבינה כלום, גם כי החומר די קשה וגם כי הוא פשוט לא מעניין אותי (אני מתכוונת למקצועות הריאלים יותר- סייבר אלקטרוניקה פיזיקה ומדעי המחשב)... אני מקבלת ציונים של 70-80 ואני יודעת שזה בסדר ולא נורא, אבל כשאני רואה איך שאר הילדים בכיתה שלי מקבלים ציונים של 95+ אני מרגישה מאוכזבת מעצמי ובעיקר אבודה.
תמיד אהבתי את המקצועות ההומאנים כמו היסטוריה, אנגלית, אומנות, ספרות ואפילו ביולוגיה, ואני מרגישה שאני היחידה בכיתה שפשוט לא מסוגלת להצליח במקצועות הריאלים.
בשנה הבאה אני אוכל לבחור במסלול שאני אוהבת- ביולוגיה, ולעשות 30 יחידות במקצועות כמו כימיה , ביולוגיה, ביואינפורמטיקה ופסיכולוגיה (והכי חשוב- בלי פיזיקה!) ואני ממש מצפה לכך, אבל כמעט כל החברות שלי הולכות למסלול ריאלי ואני לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד, אני יודעת שאם אבחר במסלול שאני אוהבת אני אהיה בכיתה בלי החברות שלי, ומצד שני- אני פשוט לא מסוגלת ולא רוצה לדמיין את עצמי יושבת בכיתה שעות על גבי שעות ולומדת מקצועות שאני פשוט לא אוהבת .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות