לא מבינה את זה.
בחודש האחרון מתחילים איתי בעיקר גברים תפוסים..
לדוגמא אני נוסעת הרבה לדרום לברר על המשך לימודים ומגורים.. בדרך טבעית התחברתי לכמה אנשים מכמה קיבוצים ואחד מהם יוצא עם מישהי מהמכללה ובכל זאת מנסה לקבוע להיפגש ולנסוע עד אליי בלילות(אני עדיין לא גרה באיזור ככה שיש לו נסיעה).
דוגמא שניה לפני שבועיים עשיתי משמרת במקום העבודה הקודם שלי.. המשמרת הסתיימה בסביבות 5 בבוקר. כולם הלכו הביתה ונשארתי עם האחמ"ש כדי לסגור את המקום. באיזשהו שלב הוא התחיל להתקרב אלי ולגעת בי. התחלתי לצעוק עליו שאיך הוא יכול עם חברה שלו וזה מגעיל ואני בשוק שהוא טיפוס כזה! התשובה שלו הייתה "אני לא בוגד אני חייב לסגור איזה עניין בינינו.. אני ממש נמשך אליך"
יש עוד דוגמאות אבל עזבו זה סתם חופר ודוחה.
אני נגעלת מהם ממש ! חשבתי שאולי מישהו נותן לי "כאפת התעוררות" מלמעלה כי בשנה האחרונה הייתי עם בנאדם כזה שבגד בי מפה ועד הודעה חדשה.
הבעיה שאני מגעילה אליהם והם מסתבר ממש אוהבים את זה(לא אומרים ישירות כמובן). אני נחמדה עד הרגע שאני קולטת שהם חלק מה"גברים" הלא אמינים ונאמנים ואז הופכת להיות ממש מכשפה.
אני לוקחת את זה ממש אישית ונגעלת כי זה בדיוק מה שעברתי עם האקס.. רק שאני עכשיו בכיוון ההפוך.
זה גורם לי להבין מה לעזאזל עשיתי גם בנאדם כמו האנשים האלה וגם שאני מחזיקה את עצמי לא לספר לחברות שלהם...
מה לעשות? לספר/ להשאיר ככה? חברים שלי תמיד אומרים לי להפסיק לנסות "לתקן" את העולם כל הזמן כי אנשים רעים יש באינסוף ולהמשיך לדאוג שהסביבה הקרובה שלי תהיה טובה ואיכותית וכל השאר זה לא בעיה שלי. אבל מצד שני, הערכתי את הבחורות שהיו מתקשרות אליי ומספרות שלי על החבר הנוראי שהיה לי.. אני ממש מודה להן
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות