התחלנו לדבר באתר באינטרנט, היינו בהתחלה מדברים יבש וקצת לא זרם.אבל אחרכך העיניניים ממש זרמו, השיחות היו כיפיות.
היינו מדברים המון שעות דרך התכתבות, הוא היה בן 28,ושהכרתי אותו הייתי בת 14 (חודש,חודשיים אחרי היה לי 15).שנה בדיוק שאנחנו מכירים מאז.
הוא היה תומך בי,עוזר לי,בנאדם שאפשר לפתח איתו שיחות רציניות בנאדם בוגר, מצחיק.
תמיד היינו צוחקים אחד על השני,יורדים אחד על השני והיה באמת כיף.
הוא תמיד היה זורק מחמאות ואומר לי כמה שיש לי לב טוב ואני מיוחדת לא כמו כל בת.
שיש לי אופי עוזר ותומך..
בתחילת הלימודים בערך הוא נעלם לתקופה,וחזר ובעצם זאת הייתה השיחה האחרונה ואמר לי שהוא לא יהיה פה יותר..כי דברים מתחילים להיפתח וזה לא בשליטתו..ושהוא בטוח שאני יודעת על מה הוא מדבר ועוד כמה דברים..וזהו.
לא ידעתי שאני הולכת לקבל את זה ככ קשה,ולבכות מכל שיחה שחזרתי אליה,מכל מחשבה עליו..
קשה לי העובדה שהוא עזב ולא השאיר שומדבר שנוכל להיות בקשר ואז מה אם זה רק אינטרנט, לא אכפת לי.
רק להיות איתו לדבר איתו..
שאני נזכרת בו אני נכנסת לבכי שקשה לי להירגע ממנו, אני מרגישה שאם לא תהיה לנו עוד שיחה אני לא ישחרר..הבעיה היא בעצם שאין לי דרך למצוא אותו.
ומאז.שהוא עזב עברו בערך ארבעה חודשים, אני חושבת שבגלל שאבא שלי לא גר איתי אז נקשרתי לבחור הזה בצורה רצינית.
אני לא יודעת מה לעשות,איך משחררים מזה?איך להתמודד עם זה בכל פעם שאני נזכרת בו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025