אני ובעלי נשואים למעלה משנה ללא ילדים. לפני הנישואים הרגשנו שפשוט אנחנו לא מוכנים לוותר אחד על השנייה והחלטנו להתחתן .. למרות שהיו לנו ריבים וכבר ארזתי את חפציי פעם אחת ..הוא פשוט לא היה מוכן לוותר עליי! אחרי החתונה הכל השתנה, פשוט לאט לאט התחלנו לאבד את הכבוד המינימלי זה כלפי זו. התחלנו לריב על שטויות אבל ריבים רציניים שהיו יכולים להמשך שבוע..בתקופה שאנחנו נשואים איבדתי את עצמי לגמרי, שכחתי מי אני באמת, הורדתי קרוב ל20 קילו מחוסר תיאבון, דאגות,פחד לאבד אותו. ניתקתי קשר עם כל מי שהיה קרוב אליי רק כי רציתי להיות תמיד בקירבתו כל שנייה שיש לנו ביחד..איבדתי את הביטחון העצמי כי רזיתי נורא ונהייתי דיכאונית,ממש בן אדם שלילי לדבריו. בעלי ספר נשים עובד 12 שעות מחוץ לבית. התחלתי לקנא לו ורבתי איתו על המון דברים. גם לא אהבתי את ההתנהלות שלו בבית וה"זריקת זין" על הבית והרצון שלו להיות תמיד חברים.
מה שכן תמיד הוא אמר שהוא אוהב ונמשך אליי ובאמת שכל דקה פנוייה שהייתה לנו ביחד לא יכולנו להוריד את הידיים אחד מהשנייה, אפילו סתם להזרק בחיבוק בסלון מבלי לומר מילה ורק להתחבק ולהרגיש את הקירבה והשקט ..אבל כשהיינו רבים הוא היה משפיל, מכאיב במילים שלו,פוגע בצורה הכי חזקה שיש ושוב כשהיינו משלימים כאילו הכל ורוד והוא אוהב אותייי כאילו שום דבר לא נאמר ולא קרה..
כרגע אנחנו פרודים והוא רוצה להתגרש, הוא פשוט אמר לי שמה שהוא רוצה זה שקט ממני ושאני לא אהיה בבית ושאם פעם הוא לא רצה להפרד כי פחד שגבר אחר יגע בי אז היום פשוט לא מעניין אותו מה אני אעשה ומצידו אני יכולה ללכת לחפש.. אני כבר שבועיים אצל אמא שלי והוא מתקשר אליי רק בענייני גירושים. אני כלכך פגועה ולא מבינהה מה קרה לו וגם אי אפשר לדבר איתו כי כשניסיתי התחלנו לריב עוד יותר! אני אמרתי לו שאני מוכנה לנסות לתקן ואני רוצה שלום בית ושאני לא מוכנה לאבד אותו ומצידו הוא לא מעוניין לשמוע בכלל!! אמרו לי שהשנה הראשונה לנישואים הכי קשה אבל אני לא מוכנה לוותר על הנישואים האלה אחרי שנה ! הייתי רוצה לחזור אליו ושנשנה גישה ונתנהל בצורה יותר נכונה אבל הוא לא מוכן בכלל כי הוא אומר שהחיים קצרים ואין מה לנסות בכלל ,הוא לא מאמין בי יותר ! מה שהכי קשה לי זה שאני לא מפסיקה לחלום עליו פשוט כל לילה!!