שמי שי (שם בדוי) התגייסתי בנוב האחרון לחטיבת הצנחנים כמאותר,ומשם יצאתי לגיבוש והתקבלתי ליחידה מיוחדת (לא של צנחנים מסתערבים.)
לאחר כחודש וחצי בטירונות שקעתי בדכאונות עמוקים וסבלתי ממצב נפשי גרוע בעקבות היחס(שאני מבין שהוא חייב להיות נוקשה)לא ישנתי לא אכלתי הזעתי מלחץ תמיד לא הייתי נכנס לשירותים מחשש להקפצה ובכיתי בשקט בלב,בנוסף לכך לאמא שלי פרץ גידול שבסופו של דבר החלטתי לשתף את המפקדים שלי והם החליטו להוריד אותי מקרבי,בראיון עם המפקד היחידה הוא אמר שזה חמור מאוד שזה קרה שלוחם ביחידה קם בבוקר ומחליט ככה לעזוב ושיבץ אותי בתור טבח של שבוע שבוע,היחס פה גורם לי לדכאונות חרדות ומחשבות אובדניות המרחק מהבית וחוסר בכתף חמה רק מחמירים את המצב וכשאני מגיע לבית אני מסתגר בחדר ובוכה,חבר הכי טוב שלי התאבד בטירונות ולפעמים אני מרגיש איתו שותפות גורל היחס הקר הורג אותי ואני חייב להיות קרוב לבית,אני לא רוצה לספר להורים שלא יכעסו על זה שירדתי מקרבי ואני מתבייש במצב הזה,אני כבר לא יודע מה לעשות אני מרגיש חסר משמעות במיוחד לאור היחס שנותנים לי כרגע אני חייב לשרת קרוב לבית אבל רק למי שיש קומבינת יוצא מהמקום הזה,אני באמת במצוקה וכל רגע שלי זה סבל ויסורים ואין מישהו שמבין אותי פה,אני לא רוצה לברוח בכדי לא לקבל כלא ולהחמיר את המצב שלי
ובכדי לקבל קבן זה הרבה זמן לוקח והוא לא תמיד מתייחס.
אני במצוקה תעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות