היי לכולם. ניסיתי להתייעץ בפורומים אבל תמיד נפנפו אותי או שלא נתנו לי תשובות לעניין. אני מעלה פה משהו רגיש והייתי רוצה התיחסות.
מגיל קטן יחסית(13) אני מעשנת (סיגריות/ גראס) ושותה. מגיל 13 ועד גיל 24 הייתי שותה ממש הרבה היו תקופות שהייתי שותה יום שלם. ניסיתי קוקאין מספר פעמים ולא אהבתי את זה אז דבקתי לאלכוהול (שכנעתי את עצמי שאלכוהול זה בסדר כל עוד לא אגע בסמים אחרים).
בגיל 24 הפסקתי לשתות לגמרי, לא הסכמתי לעצמי לגעת בזה ואפילו לא לקחתי שלוק קטן מבירה. התנתקתי מהסביבה ושקעתי בתוך עצמי.
עד גיל 27 הכל היה בסדר, לא עישנתי (גראס) ולא שתיתי. אבל הייתי בדיכאון ומנותקת לגמרי מהמציאות.
בגיל 27 התחלתי שוב לעשן גראס, אבל לא יותר מידי, אני חושבת שבכמות נורמלית.
התחלתי לקחת פרוזק לדיכאון והתלהבתי מהשילוב של השניים (עליה בהשפעת הגראס).
שנה שעברה התחילו הרגלים חדשים שרק היום שמתי לב אליהם. אני כל היום עסוקה בלהיות מסטולה, אז הפרוזק והגראס כבר לא עושים את העבודה אז אני "מנשנשת" כדורי שינה.
שלא תבינו לא נכון, יש לי גישה לסמים, אבל לפעמים פשוט נדמה לי שאם אני עושה את זה "חוקית" אז הכל בסדר.
לפני שבוע שתיתי עוד פעם, אחרי כל התקופה הזאת, אלכוהול, גראס, כדורי שינה ופרוזק באותו יום הרסו אותי לגמרי. אבל בבוקר שאחרי קמתי בתחושה לא רגילה ומגעילה, התחושה הייתה שלא נורא, כזאת אני וזהו.
עכשיו אני רק חושבת מתי יצא לי לשתות ומה הסם הבא שאני אנסה. כי אני כאילו עכשיו "בסדר" עם להדרדר שוב. ולא אכפת לי להדרדר יותר.
יש לי משפחה מאוד גדולה ואנחנו מאוד קרובים, אבל הם לא מכירים את הצד הזה שבי, ועד היום עצרתי את עצמי רק בגללם.
אני מתביישת בעצמי אבל גם מרגישה שזה מה שאני.
כן, אני רוצה לפוצץ את עצמי בחומרים. אבל אני לא בגלל המשפחה שלי.
כל מי שרואה אותי בפעם הראשונה חושב שאני בחורה עם ראש על הכתפיים, נראת מאוד טוב, חייכנית. אבל מה כל זה שווה אם הכל הצגה?
בעצם, אין לי שאלה
אני רק מחפשת שמישהו ישכנע אותי לא ללכת לשם, זה הכל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות