האם אבחון פסיכולוגי מגיל 16 עלול לפגוע ביכולתי למצוא עבודה?

לילה טוב לכולם.
אתחיל מההתחלה: בגיל 16 אובחנתי עם PTSD, ADHD (טראומת ילדות), אימפולסיביות ובעיות רגשיות. מאז גיל 17, אני נפגשת עם פסיכולוגים. ה"בעיות הנפשיות" שלי מעולם לא הפריעו לי בלימודים או במציאת עבודה, מלבד בכיתה יא', כאשר עברתי לבי"ס חדש בשל בעיות חברתיות בביה"ס הקודם.
בנוסף, היו לי שני ניסיונות אובדניים בגיל 16 ובגיל 18, אשר בגללם הגעתי למיון, אבל שוחררתי לאחר מספר שעות בשני המקרים.
מיותר לציין שקיבלתי פטור משירות צבאי, למרות שניסיתי לערער עליו במשך קרוב לשנה. בסופו של דבר וויתרתי (כנראה שהצבא באמת לא רצה לגייס אותי) ושירתי שנתיים בשירות לאומי. (ואני גאה על כך מאוד. ביקורת של אנשים אחרים בצורה של "יכולת להתנדב" או "למה? את לא דתייה" או "משתמטת" לא מזיזה לי ולא מעניינת אותי.)
מעולם לא הייתי אדם של הרבה חברים, ויש לי בעיות אמון באנשים באופן כללי, ובגברים בפרט. אבל מעבר לכך, אין לי בעיות התנהגות או בעיות משמעת; מעולם לא הסתבכתי בפלילים; מעולם לא צרכתי סמים (פרט לריטלין, אבל אני לא צורכת את התרופה כבר מגיל 18); מעולם לא תפקדתי לאי שביעות רצונם של הממונים עלי בעבודה, ועתה אני סטודנטית עם ציונים מעולים ומספר חברים קרובים.
לאחרונה דיברתי עם ידיד שלי על אפשרויות תעסוקה אחרי התואר, והוא אמר שאתקשה להתקבל למשרד ממשלתי בגלל האבחונים הפסיכולוגיים/פסיכיאטריים שלי (נפגשתי עם פסיכיאטר/ית אחת לחצי שנה למטרת מעקב.)
אני מעוניינת לדעת האם אבחונים מלפני יותר מ-6 שנים עלולים לפגוע בסיכוי שלי להשיג עבודה במשרד ממשלתי? אני חושבת שזה אבסורד לשפוט אותי על המחשבות ודרכי ההתנהגות שלי בעבר. כיום אני אדם שונה לגמרי ו"נורמטיבי". אני עדיין נפגשת עם פסיכולוג, אבל רק כדי לטפל ב-PTSD שלי ובביטחון העצמי הנמוך שלי. אני בטוחה שהרבה אנשים עם טראומות כאלה ואחרות ואנשים עם ביטחון עצמי נמוך עובדים במשרדים ממשלתיים, גם בדרגים בכירים.
אני גאה בכברת הדרך שעשיתי ולא מדברת על העבר שלי עם איש (פרט לפסיכולוג), אבל האם באמת יש סיכוי שלא יתנו לי להתקבל לעבודה כלשהי על סמך מקרים בגיל ההתבגרות? או אולי בגלל הפגישות עם פסיכולוג? האם כדאי לי להסתיר את העובדה הזאת בראיונות עבודה? (למרות שאני בטוחה שמשרד ממשלתי יגלה זאת.)
אני מודה מראש לכל העונים. לילה טוב.