בכל פעם שאני רוצה לצאת אמא ואבא לא מרשים לי עד מאוחר, כל פעם שיוצאים אני בשעה 11 וחצי כבר בבית והם מבינים שאני כבר בת 16 וכל החברים בני 17 אז אף אחד כבר לא יוצא בשעה 7-8 מהבית כולם ב10 רק מתארגנים וזה ממש מבאס אני מרגישה שזה פוגע בי ושאם אני רוצה לצאת אז הם לוקחים ומחזירים ואין ידידים ואין בנים. בכלל, המשפחה שלי לא אחת שמקבלת את הדברים האלה אבל אני כבר לא ילדה קטנה יש לי חיים משלי ומצד שני אני גם מבינה אותם, אני הילדה הכי קטנה רק עם אחים גדולים (בנים) ומבינה שהם רוצים לשמור עליי שאני לא אפגע, אבל לפעמים גם אני רוצה לצאת קצת וליהנות. למשל, בשישי אני לא יוצאת אז זה כן מבאס שכולם בחוץ ורק אני בבית. לחברות אין לצאת ליותר משעתיים וכן כשהולכים זה להרבה זמן כי יש על מה לדבר ומה לעשות, אני גם לא אחת שמעשנת או שותה ולא נגררת הדברים האלה לא מושכים אותי חוץ מנרגילה מדי פעם אבל כן מפריע לי שהם לא סומכים עליי, אני גם לא מתלבשת חשוף, אני אוהבת את הצניעות שקיימת בבחורה, אני לא מתאפרת מוגזם ובכלל אני לא עושה שטויות. פעם הייתי ילדה בעייתית ועכשיו התאפסתי על עצמי, הגעתי לממוצע 90 ואני בכלל מעורבת בהמון פרוייקטים מכל רחבי הארץ, וההורים שלי אומרים לי שכן השתניתי ושרואים ושהם גאים בי.
ניסיתי לדבר איתם ובכל פעם שהנושא עולה הם אומרים לי מה "אכפת לי מילדים אחרים" או "איך ההורים שלהם בכלל מרשים" וכן זה מבאס.. מה עושים ??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות