שלום לכולם . אוקיי אז ככה : אני בת 19 וההורים שלי התגרשו עוד כשהייתי ממש צעירה בכל מקרה אין לי שום סוג של קשר עם "אבא" כי הוא היה אלים כלפי אמא שלי עוד בזמן שהם היו יחד והיה מוציא את תסכוליו גם עלינו ( הילדים ).. . לפני כמה שנים גיליתי שיש לו עוד ילדה שדוד שלי( אחיו הצעיר יותר )מנסה ליצור בינינו סוג של מערכת יחסים כי כואב לו שאנחנו "משפחה מפורקת" ככה הוא מגדיר את זה .. עניתי לו שאין לי שום רצון ליצור קשר עם מישהי שקשורה אליו "לאבא " שלי. גם הבנתי שבשנים האחרונות הוא מנסה ליצור איתנו קשר מתוך הבנה פתאומית שאנחנו הילדים שלו ועדיף עכשיו מאשר לעולם לא ..חשוב לי להדגיש שאין לי שום סוג של כעס או טינה כלפיו אני פשוט בגיל שכבר אני מרגישה שאני לא צריכה אותו אני לא יודעת אם אפשר עדיין לקרוא לי מתבגרת אבל אני זוכרת כשהייתי יותר צעירה ולא הצלחתי לדבר על נושאים מסוימיים עם אמא שלי שאלתי את עצמי אם הוא היה מצליח לעזור אבל השלב הזה חלף אפשר להגיד שאימצתי סוג של מוטו של "ככה זה בחיים" ..בכל מקרה עיצבתי פחות או יותר את הזהות שלי אני יודעת לאן אני מתקדמת בחיים . כל הערכים והחינוך שקיבלתי הם מאמא שלי ולא ממנו ואני חושבת שאם הוא ינסה לעשות את זה עכשיו פשוט לא יהיה טעם .. סיפרתי על זה לאמא שלי בהתחלה חשבתי שהיא תכעס ותרגיש סוג של נבגדת אבל היא אמרה לי שמשפחה זה דבר מבורך ... אז לאלה מכם שכבר יותר מבוגרים ממני וגם לצעירים אני שואלת, מחוסר ניסיון כמובן- האם אבא ממלא חלקים שאמא לא יכולה ? האם פספסתי משהו בילדות שאני יכולה להשלים עכשיו גם אם אני מתקרבת לגיל 20 ? זה בכלל קשור לגיל ? האם זה יגרום לסוג של ניכור ביני לבין אחיי שבשונה ממני כן שונאים אותו ומרגישים כלפיו כעס עמוק ? זה אפשרי לאדם להשתנות ולשנות דפוס התנהגות אלים ביותר ... ?
תודה מראש על כל העצות (:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות