שלום. אני כבר 5 שנים עם חבר שלי)הוא דתי ממשפחה דתית( מגיל 16. כרגע הוא בצהל תפקיד קרבי..
הכל התחיל מגיל 16 נמשכתי אליו בטירווף והוא לא הבין את הרמזים שלי עד שזה קרה שאחרי שהפסקתי לרדוף אחריי הוא התחיל לרדוף אחרי. כשניהיינו חברים בכיתה י היינו לרוב הרבה ביחד..ואמא שלו לא אהבה את זה...כל הזמן קינאה לנו ואמרה שזה לא טוב להיות כל הזמן ביחד ולא התייחסה אליי יפה והתנכלה אליי..כל פעם שהייתי אצלם היא הייתה מדברת אליי
בגוף שלישי . ממש מעליב ככה במשך 4 שנים ולנו לא היה אכפת..היינו ילדים. עד שהגיע הרגע לתקן את זה . עשינו שיחה איתה והיא אמרה שהיא צריכה זמן..כדי לסלוח לנו בקיצוראחרי שניסינו לתקן את העניין איתה...הכל המשיך כרגיל..שכבנו רק אחרי 4 וחצי שנים(מהפחד שלי) ואחרי זה כבר הפסקתי להימשל עליו הרגשתי בגלל המשפחה שלו שאני אסבול כל החיים איתם וזה האמת הוריד לי ממנו..התחלתי להתיידד עם ידידים מהעבודה וסוג של נדלקתי עליהם ושנאתי את עצמי על זה! איך אני עושה את זה לחבר שלי שנותן לי ההל ומסתכלת על אחרים...יש בו הכל...למה זה קורה לי? וכשהוא מגיע בסופשים אני עייפה מהשבוע (סטודנטית) ויוצא שאנחנו שוכבים רק פעמיים עד ראשון...רע לי עם זה..לא יודעת מה לעשות..אני אוהבת אותו מאוד וכבר נפרדנו כמה פעמים בגלל אמא שלו..והבנתי מה פיספסתי וחזרנו שוב חלילה...
מה אני יכולה לעשות בשביל לתקן את המערכת הזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות