שלום,
אני לא בדיוק יודעת איך להתחיל בכלל לשפוך את כל מה שעובר עליי בזמן האחרון , לא מוצאת לא דרך , לא צורה ,לא מילים.
את היציאה לפולין תיכננתי כדבר ברור מאליו עוד מכיתה ט'. אני יוצאת לפולין נקודה. לא השארתי מקום לספקות. ראיתי בזה משהו שאני חייבת לחוות. פשוט חייבת. המשפחה שלי התנגדה. הם אמרו שהנפש שלי מאוד שבירה. אני בחורה מאוד רגישה , מאוד שברירית , ושמה שאני אחווה שם פשוט יקרע לי את הלב. וככה היה.
טסתי לפולין השנה בכיתה י"ב. מה שספגתי שם באמת היה יותר ממה שאני יכולה לשאת. אני יכולה להגיד בבירור שהשנה בזמן הצפירה אני לא אעמוד ואראה "מסך שחור", אלא זיכרונות משם יתרוצצו במחשבותי ללא הרף.
4 חודשים עברו מאז הטיסה. עד השבוע האחרון לא ראיתי שום השפעה ו"תופעות לוואי" של החוויה של פולין עליי. אני מרגישה שזה היה רק עניין של זמן עד שהצלקת משם תיפתח אצלי. בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי טרודה מלא במחשבות על השואה. גם באופן לא מודע. יש לי מלא חלומות שקשורים לשואה, וחלומות אצלי זה דבר נדיר . גם לאורך היום, אני עסוקה בעיסוקים שלי כשפתאום בלי שום קשר קופצת לי לראש תמונה מפולין , איזה סיפור או מקרה. כל המחשבות שלי טרודות בשואה וזה פשוט לא יוצא לי מהראש. כל דבר מתקשר לי לשם ואז אני מרגישה סערת רגשות פנימית , לחץ הדם שלי עולה ואני מתקשה לנשום שלא לדבר על המועקה האדירה שאני מרגישה בחזה.
זה רודף אותי . לא התעסקתי בזה 4 חודשים . וזה תקף אותי רק עכשיו.
אין לי שליטה בזה. זה קופץ למחשבות שלי בלי שום קשר לסיטואציות שאני נמצאת בהן באותו הרגע, זה נכנס לחלומות שלי וגורם לי לקום בבהלה. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה . זה יושב אצלי ולא יוצא.
מה אני עושה?
בבקשה אל תגידו לי ללכת לדבר עם פסיכולוג כי זה יעשה בדיוק את הפעולה ההפוכה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025