לפני כשנה אבי נפטר ומאז אני מתקשה לחזור לשגרה או מתרצת לעצמי. החיים התהפכו לי לגמרי ואני מרגישה קצת אבודה. אני מחכה לתור לפסיכו' כדי להקל על עצמי קצת ואולי להתמודד עם מה שלא התמודדתי עד כה. אני מתקשה לצאת ולעבוד. עבדתי קצת בעבודות לא רציניות ואפילו טסתי לחו"ל לחודש וחצי. אבל מה שהכי מעסיק אותי כרגע זה לראות טלויזיה להתבטל ולנוח ובערב לבלות.
היו לי תקופות שלא עבדתי בהם בעבר גם לפני שהוא נפטר כי לא אני זאת שהייתי צריכה לקום ולעשות דברים ולשלם בעצמי. אז אני לא בטוחה אם זה תירוץ שלי להמשיך לא לעשות כלום, כי אין ספק שזה מדכא כשאני חושבת על זה ושעוד כמה שנים זה יהיה כמה שנים שהוא לא פה ולחיות בלעדיו זה די מייאש, לא אוכל לחלוק איתו שמחות וחוויות. אני כבר לא אותו בנאדם באיזשהו מובן. חסרה לי חתיכה בלב מאז שאיבדתי אותו. אני די עצובה רב הזמן, צריכה לצאת ולעבוד, לפעמים רוצה לעשות דברים ולא יודעת ממה להתחיל. כל יום נראה אותו דבר. מה יכול להניע אותי באמת לעשות זאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות