מאוהב בידידה שלי והיא דחתה אותי, איך ללכת לכיוון אחר מבלי לפגוע בה?

שלום לכם,
פעם שנייה שאני מנסה לשאול את השאלה כאן..
הפעם אני אקצר:
הכרתי בחורה לפני שנה וחצי-שנתיים, התחלתי לפתח אליה רגשות לפני שנה, אז היה לה חבר אז הגבולות היו ברורים ולא חשבתי שיצא מזה משהו, אז עזבתי את הרגשות האלה מאחור.
לפני כמה חודשים חבר שלה נפרד ממנה, ולמרות שהרגשתי רע שהיא עוברת דבר כזה בחיים שלה, גם הרגשתי שעכשיו יש לי "סיכוי".
לא עשיתי שום דבר מתוך כוונה רעה ולא תכננתי מזימה על מנת "להשיג אותה".
הייתי שם בשבילה כל התקופה הזאת של הפרידה בתור בן אדם שבאמת אכפת לו ממנה, אבל אחרי כמה זמן יצאתי איתה לסרט ולמסעדה ודיברתי איתה על זה שאנחנו צריכים לנסות ולהתחיל לצאת והיא ענתה תשובה, שבדיעבד אני מבין שנועדה למנוע מבוכה עבורי (אולי), היא אמרה לי "אנחנו כבר יוצאים".
כולי נרגש ומאושר שהיא הסכימה לנסות אבל אחרי כמה ימים כבר קיבלתי את המכה שהורידה אותי לקרשים:
במהלך שיחה שלנו היא אמרה שהיא חייבת לסדר לי מישהי ושאני אהיה "אחלה חבר", באותו רגע הייתי נורא פגוע אז פשוט הפסקתי את השיחה עם התירוץ הראשון שעלה לי לראש.
למחרת היא התקשרה ואמרתי לה את מה שאני מרגיש והיא אמרה שהיא מצטערת שאני לא מרגישה כמוני ושהלוואי וכן (שטויות שבחורות אומרות לכל בחור בשביל לא לפגוע בו).

הבעיה התחילה כשהסכמתי להחזיר את היחסים לאיפה שהם היו (טעות ענקית!), מאז אני לא מפסיק להיפגע, מאז פשוט הכל השתנה, אני מרגיש שהיא מרגישה בטוחה בזה שאני תמיד אהיה שם ולא משנה מה שהיא תעשה או איך שהיא תתנהג אליי או כמה פעמים היא תבריז לי, אני עדיין אזחול בחזרה.

אני ביקשתי ממנה שתחסוך ממני את הכאב לב הזה של לספר לי על בחורים אחרים שיוצאים איתה במטרה להכניס אותה למיטה בדייט הראשון (מילים שלה) אבל היא ממשיכה ועוד מספרת לי כמה היא מרגישה שהיא לא שווה וכל הדברים שבחורה אומרת בשביל לקבל פידבק שירים לה את הביטחון מבן אדם שהיא יודעת שרוצה אותה.

אני מרגיש שאני חייב "לקפל את הבסטה", להודות בתבוסה..
הבנתי שעשיתי כל טעות חובבנית אפשרית שגבר יכול לעשות ועכשיו אני רוצה לאסוף את מה שנשאר לי ופשוט ללכת לכיוון אחר, אני יודע שאני שווה יותר מזה.

הבעיה היא איך אני עושה את זה מבלי לפגוע בה? אני פשוט רוצה לעשות את זה בראש שקט, שאני אוכל סוף סוף ללכת לכיוון אחר..