רוצה להתאבד! לא טוב לי בבית וההורים משפילים אותי, שונאת את החיים שלי!

אני שונאת את החיים שלי כל כך!!
זה כזה לא פייר מה שקורה לי!
אני רוצה חיים נורמליים.
אבל מה שקורה לי זה שבגלל ההורים שלי אני גם לא זוכה לחיים נורמלים וגם הולכת לפנימייה.
אני פשוט מבויישת שהגיעה היום משטרה לבית שלי וראתה את הדיר חזירים של אבא שלי.
צלחות שבורות על הרצפה, עטיפות וחפיסות של מוצרים קרועים מפוזרים על הרצפה, ולא זה עוד לא הכול, כשה הם שאלו למה הבית ככה הוא אמר מילה במילה- ״ קיבלנו את הבית בונבונירה, ותראו למה היא גרמה״. עכשיו המשטרה שואלת אותי למה אני עושה את כל זה, למה אני שוברת את הבית, למה אני צורחת שכל פעם השכנים מזעיקים משטרה. אז נכון יש לי צלקות בלב, אני ממש פגועה נפשית, אבל אף אחד לא מבין אתזה, כולם חושבים שאני משוגעת, או שאני עושה אתזה בכוונה, אני לא הרסתי את הבית, אלא אבא שלי, אבל ברור שבגלל שאני במצב קשה יהיה הרבה יותר קל להאשים אותי נכון? כל מה שאני רוצה זה חיים נורמליים בלי פנימייה, בלי בית הרוס ומושחט, בלי אמא חולת נפש, בלי אבא חסר לב, בלי משטרה שבאה כל יומיים וחצי. היום נפצעתי עמוק בכף רגל בגלל חתיכת זכוכית מתוך מיליון שהיו מפוזרות בבית, אבל אסור לי להתלונן, אחרתגם בזה יאשימו אותי, הריי ברור שאני אשמה הכול. כן, אני חולת נפש, משוגעת, כפויית טובה, דפוקה לגמריי, זונה,, הרי אם זה מה שההורים אומרים לילדה אז זה נכון לא?
אני פשוט לא יכולה אני מטמוטטת בלב, אני סובלת מכאבים פנימיים חזקים, אני נשבעת מכול הלב שאני ממש רוצה למות, ממש אבל ממש רוצה! כל החיים שלי חלמתי להצליח, דמיינתי לעצמי עתיד, ברגע שאכנס למסגרת החיים בחושך, גם הפסדתי את הילדות וגם אשאר בלי עתיד. ואל תגידו שזה לא נכון, כי שנה שעברה הייתי בפנימייה, ולמדתי בבצפר של חינוך מיוחד, והשנה נלחמתי בשביל לחזור הביתה וללמוד בב״ס רגיל, וזה היה קשה ברמות ללמוד בחוסר ידע של שנה וחצי. גיליתי גם שאם לומדים בחינוך מיוחד (החינוך הבית סיפרי של רוב הפנימייות) אפשר לעשות רק חצי בגרות ואני לא רוצה את זה. אז מה אני יכולה לעשות אם החיים האומללים שלי? בבקשה, קצת עזרה פה. ואל תגידו פסיכולוג כי היו לי עד היום 6 פסיכולוגים ולי אישית ממש לא עזרו (כמו שאמרתי אפחד לא יכול להבין אותי) אז בבקשה תיעצו לי מה לעשות אני במצב ממש קשה ואני לא יודעת איך לצאת ממנו, שלב וחצי לפני התאבדות :(.