הסיפור הוא ארוך ומסובך. אנסה לקצר:
אבא שלי בן-אדם אטום. שקרן. פרמיטיבי. חסר טאקט ויכולת להיות אבא.
לפני משהו כמו 4-5 שנים גיליתי שאבא שלי בוגד.
הידע היווה עבורי טלטלה רגשית קשה. לפני שנה אפילו דיברתי איתו על זה והוא אמר לי לא להתעסק בעינינים האלה. הוא היה עוזב את הבית וחוזר ותמיד שיקר שהוא גר עם שותף.
מה שכבר הבנתי עליו שהוא מנהל מערכת יחסים עם בחורה, גר איתה ואף לא מתאמץ להסתירה.
בזמן האחרון החל תהליך גירושין קשה בינו לבין אימי. אבא שהיה המפרנס העיקרי של הבית הותיר אותנו דיי מרוששים. אמא שלי נכנסה לחובות ואני הייתי צריך להוציא כמה אלפים מכיסי.
אבא שלי בטוח שאני בחרתי צד, ושכל הכעס שלי נובע כלפיו רק בגלל היחס המחפיר והדוחה לאמא שלי (או לפחות ככה יותר נוח לו לחשוב).
אבל בכנות. ממש לא אכפת לו. הפסקתי לדבר איתו כמעט שנה והבן אדם אפילו לא עשה חצי מאמץ וחצי טלפון בשביל לחזור לדבר איתי.
כשכבר חזרנו לדבר. הקשר היה רגיש. וכרגע הוא ניתק איתי את הקשר בלי סיבה שאני יודע עליה. בלי ריב. בלי כלום. אני חושב שהוא דיי ויתר עליי (לא שאי פעם הוא נלחם עליי, תמיד אני הייתי זה שצריך לדאוג שהקשר ידפוק).
התסכול שלי נובע מ-
צד אחד מהעובדה שאני צריך להיות תלוי בו כלכלית (כי אמא לא מצליחה לכלכל את עצמה בקושי), לשמור איתו על קשר, להתקשר ולשאול לשלומו (כי הוא חושב שלא רק הוא צריך לעשות את זה)
לבין הצד השני שרוצה כבר לעוף מהבית. לכלכל את עצמי. ולא להיות נתון בחסדיו ולקפריזות שלו.
מה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025