ההתמכרות שלי בחיים זה לחלום בגדול, לפעמים בגדול מדי עד שזה הרסני לגמרי.
בזמן האחרון לא עוזב אותי החלום של להגיע לברודווי. כן, אני יודעת שזה דבילי ולא יקרה לעולם אבל זה פשוט לא עוזב אותי. אני כל הזמן חושבת על זה, חולמת על זה ומדמיינת את עצמי שם.
אני יושבת שעות מול המחשב רואה מחזות זמר מברודווי, לומדת אותם, את השירים, את צורת המשחק שלהם, כותבת לעצמי הערות ומדמיינת שזו אני שם.
אני יודעת שזה דבילי לגמרי, החלום שלי להצליח בישראל הוא כן משהו שיכול להתגשם ואני כן אעבוד קשה בשבילו אבל זה חלום שלא עוזב אותי לרגע למרות שאני מבינה שהוא לעולם לא התגשם.
ומצד שני אני מפורקת מהמחשבה שזה לא יתגשם, אני מרגישה כאילו אין לי תכלית וטעם אם אני לעולם לא אוכל להגשים את החלום הכי גדול שלי...
איך אני מתמודדת עם זה מבלי לאבד תכלית לחיים?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025