קודם כל, אני מאוד מבקשת להיות עדינים איתי, אני יודעת שהייתי ממש סתומה ואפילו סנובית אבל זה נושא מאוד רגיש אצלי ואני מודעת לזה..
אני בכיתה יב', וכבר כמה חודשים אני בקטע מטורף למישהו מהכיתה שלי. אנחנו גרים קרוב יחסית ויוצא לי גם להתקל בו מחוץ לבית ספר, אבל אני מאוד מאוד ביישנית ותמיד נרתעת ממנו, כי אני נלחצת לדבר איתו. אני לא מראה את זה באופן קיצוני, פשוט אני תמיד מנסה לסיים שיחות איתו כמה שיותר מהר.
לא מזמן הייתה לי הזדמנות מטורפת להתחיל איתו, כי הוא ממש היה צריך להשאיל ממני תחפושת מסויימת לאיזה אירוע בבית הספר, והוא פאקינג היה אצלי בבית ונפנפתי אותו.
אני מזכירה - הביישנות והחוסר בטחון שלי זה נושא רגיש, אבל הוא ממש היה בבית שלי, ואני אפילו די בטוחה שהוא ניסה לרמוז לי שהוא רוצה להכנס וממש נפנפתי אותו. הוא אפילו אמר שזה מוזר שאף פעם הוא לא היה אצלי בבית (אומנם לא היה בינינו קשר לפני, אבל אנחנו באותו בית ספר כמה שנים ואנחננו מכירים הרבה מאוד זמן). ומרוב שנלחצתי עניתי לו תשובה כל כך מגעילה ומייבשת שככה זה יצא, ואני מפחדת שהפסדתי את ההזדמנות.
אני ממש עובדת על הקטע הזה שקשה לי לדבר עם אנשים שהם לא במעגל החברים שלי, ואני באמת נלחצת מלדבר עם אנשים. זה משהו שיש לי כבר שנים ובזמן האחרון זה מאוד מאוד משתפר, אבל זה שיש לי רגשות אליו זה ממש לא עוזר לי להיות נינוחה ורגועה לידו.
אני יודעת שזה לא הגיוני מצידו להראות לבחור סימנים שאני לא רוצה שום קשר איתו ולצפות ממנו לרצות אותי, אני לא יכולה כל הזמן לשלוח לו מסרים סותרים, ובאמת שאני יצאתי ממש סתומה מכל הסיפור הזה.
אני פשוט רוצה לשאול עד כמה זה אבוד לי?
תודה רבה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות