לא קל לי לכתוב זאת כאן, אבל, כבר לא יכולה לשמור את זה בתוכי.
הנה תוכן המקרה. ותסלחו לי מראש על הסיפור הארוך, הייתי חייבת לשתף.
לפני כחצי שנה, במשחק הגמר של המונדיאל, הזמנתי את אחי, שצעיר ממני ב- 7 שנים (נשוי +3), לראות איתי את המשחק, ומכיוון ששנינו אוהבים מדי פעם לתפוס ראש, בירות היו עליי והוא הביא משהו קל לעשן. מסתבר שהוא כבר הגיע מסטול והיה בראש טוב, אצלי זה בא אח"כ. בכל אופן, במהלך המשחק אחי התלונן על כאבים ברגלו ואני הצעתי לעשות לו מסאז', אחי, למה שלא אפנק אותו? - עובד קשה.
תוך כדי העיסוי, הוא החל להיאנח בצורה מטרידה וגם, שם ידו על כתפי והחל לעסות לי גם את הכתף, בתחילה חשבתי שהוא פשוט מודה לי ושם ידו על כתפי, אך, משהו בטון של האנחות ומישוש כתפי לא הסתדרו לי, הרגשתי לא בנוח והפסקתי את העיסוי והתיישבתי בקצה השני של הספה.
המשכנו לראות את המשחק, והוא מסטול רצח. הסתיים המשחק, אחי ישב שעון על הספה ואני בחצי גב אליו, שאלתי אותו "מה קורה איתך? - מסטול?" ואז, קיבלתי תשובה שהביכה אותי וההמשך היה טראומטי. "חרמן" - הוא ענה לי. אוקיי, תגידו אולי, זה אחיך, פתוח בפנייך, אתם קרובים, מה כבר אמר??? - אני הייתי נבוכה מאד, זה לא משהו שרציתי לדעת, ממש לא מעניין אותי.
לא עברה דקה ובהמשך לחרמן הוא אומר לי "תראי" כשהוא מפנה אותי למה שנמצא בין ידיו, איבר מינו, עומד (סליחה, בא לי להקיא) והוא מלטף אותו ומפציר בי להסתכל בעוד הוא אומר לי "תראי כמה הוא יפה" (שוב, נזכרת ובא לי להקיא), קפאתי על מקומי, כל הסוטול נעלם, התפכחתי בשנייה, אבל, לא יכולתי לזוז, לקום, להגיד לו שיעוף לי מהבית, זה אחי, אלוהים ישמור!!! ביקשתי ממנו בקול תקיף, כמה פעמים, להפסיק, ולא העזתי להסתכל שוב, והוא בשלו, ניסה להסביר לי שאז מה? - אחים לא יכולים להימשך אחד לשני? פה כבר קיבלתי זבנג לפנים. אני צועקת לו, אתה אחי!!! השתגעת?? זו סטייה, ותשובתו הייתה "אז אני סוטה?". לפני שהלכתי לישון בחדרי והוא נשאר בסלון, הוא אמר לי "את לא תספרי לאף אחד, נכון?" - הרגשתי כמו מי שעברה אונס.
הלכתי לישון בחשש כבד, שמא הוא עד כדי כך חרמן שעלול לבוא אליי לחדר, למזלי זה לא קרה.
יומיים אח"כ הוא התקשר, לא עניתי, שלח לי התנצלות באס אם אס ואני תקפתי אותו בצורה אגרסיבית. הייתי במצוקה נפשית, סיפרתי לאחותי שלקחה את זה קשה במיוחד והייתה מזועזעת, התקשרתי לקו החם כדי שיעודדו אותי, לצערי, סיפרתי גם לאמי, שלקחה את זה קשה ביותר והייתה בהלם, ועכשיו הבינה למה נוצר הנתק בינינו, היא לא האמינה שדבר כה יכול לקרות במשפחה.
לא דיברנו חצי שנה ואני כל כך התגעגעתי לילדיו, אחייני, לאחר המקרה הוא סיפר לאשתו, והיא, כדי להגן עליו ועל נישואיה, כתבה לי שלקחתי את זה רחוק מדי, קשה מדי, שזה באמת נורא, אבל, הרחקתי לכת.
לפני שבוע, בזכות אחד מילדיו האהובים השלמנו, עם גיסתי אני לא רוצה בכלל לדבר, לא מסוגלת, אבל, איתו שוחחתי לרגע, אפילו התחבקנו ועשינו שולם, אבל, אני עדיין לא מסוגלת לדבר איתו כאילו כלום לא קרה ולעבור על זה הלאה, אין ספק שהיחסים בינינו לא יהיו אותו הדבר.
אם זה היה מישהו זר, היה לי קשה יום יומיים וגם לא הייתי רואה אותו לעולם, אבל, פה מדובר על אחי, שהטריד אותי מינית ושרט לי את הנפש, השאיר לי צלקת.
מה אתם חושבים? לקחתי את זה רחוק מדי? מה אתם הייתם עושים?
מתנצלת על אריכות הסיפור, אבל, הייתי חייבת להוציא, כבר כמעט הקאתי את זה מרוב כאב וצער ובחילה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות