התגייסתי לפני חודש וחצי לצבא, משם הכל התחיל להדרדר... התחילו שאלות מוזרות במוח, דאגות שלא פוסקות, סיוטים בלילות והקאות מרוב שיגעון. אבא שלי אפילו מוצא אותי צועק מתוך שינה בסופשים שלי בבית. אפילו החברים שלי מודעים למצב ורק רוצים לעזור אבל אין להם אך באמת כי כשאני יוצא לבלות אני נהנה, ואז למחרת חוזר למצב החרא הזה. אז אניא נסה לפרק את הדאגות והבעיות לגורמים:
א. כנראה שבקרוב אצא מהיחידה הקרבית, קיבלתי המלצה מפסיכיאטר, מהמ"מ שלי, ואני אלך לקבן. הבעיה הראשונה זה שאני לא יודע מה יביאו לי הבסיס הנוכחי הוא סגור ואין יומיות, לא אוכל לתפקד ככה 3 שנים פשוט לא, אני חייב את הבית, את המוסיקה שלי, את השקט שלי... אז זה או ששבוע שבוע (ולא בתור טבח כי אני סובל ממש בטורניות מטבח) או לצאת מהבסיס הזה ולקבל יומיות קלב אני מפחד שאף אחד לא יתחשב בזה.
ב. אני לא יודע איך לצאת מהמצב הזה, אני מאבד את עצמי, קראתי פה על עוד אנשם שקיבלו יומיות וקלב אבל עדיין בדיכאון ובמקום אפור בחיים, אני לא רוצה שזה יקרה לי... רוצה את החיים השמחים שלי בחזרה.
ג. במידה ואני אשתחרר, לא רואה את זה כאופציה כרגע אבל אם המצב ידרדר אין מה לעשות. אני מפחד איך כולם יגיבו לזה, מה ההמשך לאן אלך לעבוד? איך אתחיל את החיים
ד. מכיתה י לא הייתה לי חברה ואני לא מוצא דרך למצוא זוגיות, משהו שמאוד מפחיד אותי, במועדונים אין בנות שאני מחפש, ואני לא יודע איפה אני כן אמצא בחורה שמתאימה לי. אני יודע שזה נשמע דפוק אבל אני שומר את הפעם הראשונה שלי למישהי רצינית... איך בנות יגיבו לזה שאני ג'ובניקמשוחרר מצה"ל... אני גם די רזה ולא שרירי ובוא נגיד את האמת גם לא הכי חתיך, ככה שלבנות אין מה להסתכל עליי.
ואי הדאגות האלה לא עוזבות אותי וזה לא היה ככה לפני הצבא אני סובל רוב השעות של היום, זה בא והולך. מה עושים? איך פותרים את הבעיות? איך לצאת מהדאגות, לא רוצה שהחיים שלי ימשכו להיות כאלה אפורים ורעים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות