היי,
אני בכיתה י"ב כרגע, דתייה .
במשפחה שלי ובכלל-במגזר,הנוהל הוא להתחתן בגיל 18 , גיל 20 כבר עם ילד..בקיצור,אתם יודעים.
על הבנות מפעילים יותר לחץ..אם רואים מישהי בת 21-22 שהיא לא נשואה,ישר כולם מתחילים להתלחשש,לדבר .אצל גברים זה שונה-עליהם מתחילים לדבר רק בסביבות גיל ה-25.
אני כרגע בת 17,כמו שציינתי -דתייה ,ובזמן האחרון אני יותר ויותר חושבת על מצב שלא אביא ילדים לעולם.
החיים האלה לא קלים בכלל ,אני בסה"כ בת 17 ,לא עם המון ניסיון כמו בני 40 אבל אני מרגישה שקשה לי . קשה לי לחיות ,באמת קשה. כ"כ הרבה טרדות,לחץ ,צרות ,עצב,כאב, ייסורים,דרישות וכו.. ולפעמים אין לי כח לחיות .
אני מוצאת את עצמי פונה לקב"ה ואומרת לו :"קח אותי" בדמעות ..וחושבת על מה יהיה בעתיד (הרי וודאי שככל שגדלים ככה יש יותר טרדות) ובעיקר על : למה להביא בכלל ילדים לעולם? למציאות כזאת קשה? לא רוצה שהילד שלי יסבול כמוני.
מצד שני ,יש את עניין הלחץ..ואתם לא מבינים כמה שזה לחץ עצום,אני מניחה שכולם פה חילוניים אז בטח תתקשו להבין.צריך להיות בפנים בשביל להבין כמה זה קשה.
בקיצור,אני מרגישה שאני נקרעת בין 2 עולמות ..לא בא לי להתחתן ולהביא ילדים למציאות של קושי וסבל. מצד שני יש את כל הלחץ סביב הקמת משפחה וכו.. והאמת היא שאני כן רוצה למצוא אהבה,ולהביא ילד. כן בא לי משפחה משל עצמי,פשוט לא במציאות כזאת.
באמת קשה לי .. רציתי לשאול אם אתם חושבים שזה נורמלי? ובכלל-האם אני צריכה לבחור באחד מן השניים? איך אדע במי לבחור?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות