אוקיי, זה קשה לי וארוך לכם.
היה לי חבר, היינו יחד שלוש פעמים. הוא בחור מקסים, מעולם לא אהבו אותי כמו שהוא אהב, בשתי בפעמים הראשונות שנפרדנו, זה קרה כי בגדתי בו, בפעם הראשונה בגדתי בו עם גבר אחר ואז נפרדתי ממנו, ובפעם השנייה בגדתי בו עם בחורה- ואז נפרדתי ממנו.
לא באמת אהבתי אותו עד הפעם השלישית שחזרנו להיות ביחד, בפעם השלישית לא פזלתי לצדדים ועשיתי הכל כדי להחזיר לו את האמון בי.
היו לנו כמובן המון קשיים, אני משתפת אותו בכל המחשבות שלי ולפעמים זה לא מוצא חן בעיניו, שיתפתי אותו במשיכה שלי לנשים וביקשתי ממנו רשות להיות עם אישה, הוא השתולל מזעם והתחיל להיזכר בכל הדברים שכבר עוללתי לו, אני לא חושבת שהוא אי פעם סלח לי.
הוא נפרד ממני לא מזמן, חתך את הקשר באופן הכי כואב שיכול להיות, זאת הפעם היחידה שראיתי אותו בוכה, ואני בכלל התפרקתי.
אני אוהבת אותו, אני עדיין אוהבת אותו ועברו כבר חודשיים אבל אני לא שחררתי, אפילו לא קצת. ברגעים אלו ממש אני יושבת עם הסוודר שלו ועונדת את השרשרת שהוא נתן לי לפני שהכל התחיל להיות כלכך מסובך.
אני לא יודעת איך לעשות את זה, איך לשחרר.
הבעיה היא שאני מלאה בהרס סביבתי ועצמי, זה מתבטא בכך שהייתי עם חבר הכי טוב שלו, והחבר הזה אמר לי שהוא אוהב אותי, ניתקתי אותו בגסות והכאבתי לו.
אני מניחה לאמא שלו להיות איתי בקשר, להזמין אותי אליו הביתה ואני מתחילה להרגיש כמו איזה סטוקרית אובססיבית.
אני מעשנת ירוק, משתכרת ומתמזמזת עם אנשים שבחיים לא הסתכלתי עליהם בצורה הזאת.
אני לא יודעת איך להרפות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025