היתה לי חברה הכי טובה בעולם,הינו ממש כמו אחיות ובגלל שהייתי איתה כל הזמן אז התרחקתי מכולם..בעצם החברה היחידה שהייתה לי זו היא,לא שהתלוננתי על זה..זה מה שרציתי..איתה היה לי הכי כיף ורק היא הבינה אותי ובכללי היה לנו טוב ככה ביחד שתיינו תמיד .
זאת הייתה תקופה מושלמת אבל לפני חודשיים היא עברה לגור באילת שזה במרחק 4 שעות מהעיר שלי..לא כזה קל כמו שזה נשמע.. רק עכשיו באמת התחלנו לעכל את זה שהיא שם ואני פה וצריך להמשיך בחיים. עכשיו אני פשוט חייבת להתחבר לבנות אחרות ואני לא יודעת מה לעשות.אני מפחדת לחיות את כל השנתיים שנשארו לי ללימודים (י"א י"ב) לבד ,בלי לעשות כלום עם החיים שלי,בלי לצאת בלי להנות..
אני באמת לא מוצאת את עצמי ..התחלתי להתחבר לאיזה חברה בכיתה שיושבת ליידי ואנחנו מדברות מלא והכל אבל יש לה כבר את החברות שלה ואת החבורת בנות שלה ואני פשוט מתפדחת שכל פעם אני צריכה להידחף להם .אני שונאת להיות נדחפת פשוט שונאת,זה הכי לא אני ... לא יודעת איך להתקרב ..בבצפר זה בקטנה ואני מסתדרת אכשהו,הבעיה היא שאני צריכה חברות שיהיו לי לא רק לבצפר אלא גם לכל הדברים מחוץ לבצפר ליציאות לימי שישי למסיבות להכל ... אני באמת לא יודעת מה לעשות :
חשבתי גם למצוא עבודה כדי לעשות משהו עם החיים שלי וכדי לא לשבת כל היום בבית אבל אפילו לזה כבר אין לי חשק ... :
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות