היי, אני בת 17, מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי חרדה חברתית וOCD, ואפילו התאשפזתי בגלל שהייתי במצב פסיכוטי... עכשיו אני לומדת בבית ספר רגיל... עשיתי בגרויות של י,יא, ועכשיו אני ביב ואני מנסה להביא את כל הכוחות שלי בשביל הבגרויות, שכבר ממזמן נגמרו לי הכוחות ואני קמה לבית ספר רק כי חייב להוציא בגרות... אין לי חברים מרוב שיש לי חרדה חברתית. ואני כל יום שואלת את עצמי, מתי זה יגמר? וזה לא יגמר, לפי דעתי, זה רק ילך ויחמיר... אני לוקחת כדורים פסיכיאטרים... ואני מרגישה שונה מכל מי שבשכבה שלי... הרבה מאוד שנים אין לי חברים... ועכשיו צבא, אני רוצה להתגייס אני מקווה שיצא לי להתנדב... אבל אני לא חושבת שאני מסוגלת להסתדר בשום מקום מבחינה חברתית. אז מה הטעם? מה הטעם לחיות בכלל?.
כל פעם שאני רוצה לדבר, אני שותקת. ואני כל הזמן פוחדת שאני לא מספיק טובה. אני פוחדת וכמעט מאמינה שאני לא יכולה להיות בסדר אף פעם בגלל שהתאשפזתי. ואני לא רוצה ללכת לפסיכולוגים כי זה אף פעם לא עוזר. פשוט צריכה להתאפס על עצמי ואין לי מושג איך. אז מה לעשות? אני מדברת עם עצמי הרבה אבל זה לא עוזר לי לדבר עם עצמי הכל ממשיך להיות אותו דבר. פשוט התייאשתי מעצמי אני סתם איזה מפגרת לדעתי... אף פעם לא יהיה מישהו שבאמת יהיה מסוגל לדבר איתי... אני רגילה להרגשה הזאת של הריחוק מכולם....
תודה למי שקרא את זה... ומי שינסה לעזור לי אני מאוד אעריך את זה... ביי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025