היי,
אני קצת מתוסכלת.. מעצמי בעיקר.
כשהייתי בצבא הכרתי מישהו מקסים.
הוא התחיל איתי ואני שיחקתי משחקים.
ניתקנו קשר ולאחר כמה חודשים החזרתי את הקשר. שוב ניתקנו. לאחר חצי שנה בערך שוב חזרנו לקשר. הוא היה עונה לי בדילאי של כמה ימים או כמה שעות עד שכתבתי לו הודעה שאני לא מבינה מה הקטע ואם הוא לא רוצה לדבר איתי שפשוט יגיד.
ואז הוא שלח לי הודעה כזאת של "דיייייייייי" ובמילים אחרות אמר שאני חופרת אבל שלא אדאג ולא שכח לדבר איתי.
ומאז עבר 4 חודשים ולא דיברנו אחד עם השנייה.
בפעמים שניתקנו קשר זה היה באשמתי כי נלחצתי מפני שהרגשתי שהוא רוצה אותי לקשר רציני ואף פעם לא היה לי את זה כי תמיד פחדתי מקשר אינטימי עם גברים. בכל המובנים.
עכשיו, לפעמים הוא קופץ לי לראש,
וכשאני רואה תמונות או סטטוסים שלו בפייסבוק אני מלאת חרטה על איך שהתנהגתי איתו. ואני מרגישה שהיה בנינו חיבור טוב וזה מאוד מצער אותי. מלבד זה שאני נכנסת מכל דבר קטן לדיכאון, אני מרגישה שזה שןאב אותי למטה.
אין לי אומץ למחוק את המספר שלו ולא את הפייסבוק שלו בתקווה שהוא יזכר בי ונחזור להיות בקשר. למרות שאולי יש לו עכשיו חברה בכלל.
ובקיצור אני לא יודעת מה לעשות.
הייתי שמחה לשמוע מילה טובה,עצה או סתם תגובה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות