אני שבורה מהכל, קשה לי עם חוסר הבטחון העצמי שלי שמוריד אותי לקרשים, אני מרגישה פחות טובה מכולם, במיוחד מבנות אחרות שאני רואה בבית ספר או ברחוב, אני שמנה, ולא, אני לא אומרת את זה סתם ובנוסף אני לא מרגישה יפה מספיק.. אני מסתכלת במראה ורוצה לבכות, אני ילדה שמחה רוב הזמן, ולא מברברת כל חמש דקות על מה שאני מרגישה מבפנים ואני מביאה יחס אוהב לכל האנשים שבקרבתי.. לפחות לאנשים החשובים לי מכל.. אבל אני מרגישה שאנשים נותנים לעצמם לדרוך עליי. אני מרגישה שבחיים לא אמצא אהבה אמיתית או אהיה מאושרת, אני יודעת שיש לי הרבה להציע.. אבל אני בחיים לא אהיה "הבחורה היפה ההיא, המוכשרת או המוצלחת" נמאס לי מכל הקטלוגים, הסטיגמות והמילים של כמעט כל בני האדם בחברה הזו. כמעט כולם דוחים אותי. ואני שונאת את ההגדרה של יופי. או את המשפט "היופי הוא בעיני המתבונן." אנשים קובעים רף גבוה מדי, אנשים מצפים לשלמות ואני שואלת את עצמי האם אפשר למצוא כך אושר אמיתי באמת?
מה אם אני לא רוצה לבזבז את כל היום שלי על איפור ומחליק, אני לא טובה מספיק? אין לי מה להציע? אני מרגישה שבנות תמיד צריכות להיות מושלמות, מצפים מהן ליותר מדי.. וההרגשה הזו פגעה לי בבטחון העצמי ברמות.. מה לעשות? אני מרגישה אבודה.. האם אני באמת לא אהיה מספיק טובה בשביל אף אחד..? האם כל האנשים בחברה הזו שטחיים ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025