אני כל הזמן מרגיש לבד ובקושי יש לי עם מי לדבר.
אני כל הזמן מנסה להתחמק מאינטרקציה עם אנשים, כל דבר כמעט משעמם אותי ואני די פראנויד בכללי.
אני מתרחק מאנשים כי אני מפחד שיקרה לי משהו רע. אני אפילו מפחד להשתמש בפייסבוק ואני מפחד מלהסתכל על תמונות של אנשים.
בכללי אני גם מפחד שיעירו לי על משהו לא במקום וכ'.
אני גם בכללי כמעט אף פעם לא מחייך. לא מחייך ולא בוכה. בכללי די פאסיבי.
אני כמעט תמיד מסתכל על הרצפה ועושה כל מאמץ אפשרי כדי להתרחק מבנות
בכל אופן, אנשים בכללי לא מדברים איתי יותר מדי גם אם אני מנסה להתחבר אליהם.
גם בכללי רוב הזמן אני נמצא בבית בחדר.
לא סיפרתי את זה לאף אחד אף פעם ואני סובל מזה כל החיים שלי. ואני לא ממש יודע למי לפנות וגם אין לי ממש למי.
אין לי מחשבות אובדניות או משהו בסגנון הזה, ודווקא כן יש לי דברים אחרים בחיים שהם יותר טובים - השתפרתי מאוד בלימודים בזמן האחרון, מתאמן הרבה יותר רציני (קראטה קיוקושין) ומשקיע יותר בעצמי.
בכללי אני שומע הרבה מוזיקה (בעיקר מטאלקור) ומתאמן הרבה כדי להתמודד עם המצב שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות