שלום..אני בת 17..בשבועיים האחרונים גילו לאמא שלי סרטן בגוף..במקום אחד ידוע בשני לא זיהו עדיין איפה...אני מנסה לדבוק באמונה .. לפעמים ההתמודדות ממש קשה לי..אני גם לא כל השבוע בבית כי אני בפנימיה(אני יכול להשתחרר מהבית ספר כשאני צריכה(האמת שגם אני בכיתה י'א ויש המון לחץ ..ההתמודדות נורא מקשה עליי..המחשבות הפחדים הדמיונות..הלילה בקושי ישנתי מרוב מחשבות..כל החיים פחדתי מלאבד אמא..או בכללי קרובים שלי..היא בעצמה נורא מפחדת..היא מנסה לשדר שהכל בסדר אבל היא חלשה המצב רוח לא מדהו...יש לי חברה שאני שופכת אצלה את הלב ,הקטע שאני לא אוהבת להיות טרחה אז אני לא שופכת את הלב עד הסוף..בכללי השלמנו בזמן האחרות בעקבות המצב אחרי ריב משמעותי אז אני לא מרגישה עדיין הכי בנח איתה..תאכל'ס נורא קשה לי..אני כמו בטט כל היום בפלאפון וכל השאר עוזרת בכל מה שצריך..משתדלת נורא לעזור אבל גם מאוד מוותרת על עצמי ומזניחה את עצמי..עצות מבעלי נסיון במשברים בחיים?איך להתמודד?איך לעזור לה?מה עושים ברגעי קושי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות