אמא שלי מחטטת לי בסלולרי כבר 3 שנים ומתעצבנת על שיחות אינטימיות עם החבר

במקרה ששינו לי את הכותרת, אכתוב אותה כאן שוב- אמא שלי מחטטת לי בסלולרי כבר 3 שנים ומתעצבנת על שיחות אינטימיות עם החבר.

יש לי חבר מזה 3 שנים, אני בחורה אחראית עם בגרויות של 90+ (של י״א) וכרגע נמצאת באמצע כיתה י״ב.
כל ה3 שנים האלו, אמא שלי תמיד ידעה מתי לקחת לי את הפלאפון ולתפוס על חם התכתבויות עם חבר שלי.
ההתכתבויות שלנו הם גם על נושאים שטחיים ונושאים מורכבים יותר שמזכירים שיחות של ידידים קרובים, וגם שיחות אינטימיות יותר. אנחנו נפגשים פעם עד פעמיים בשבוע- כי אמא שלי מגבילה אותנו למספר זה, ולכן מנצלים את הפלאפון בשביל אינטמיות.
בהתחלה היינו מדברים על איך אני מרגישה על כל מיני נושאים מסויימים - נגיד שיגע לי בחזה (הייתי ילדה בת 15 והוא בן 16) , אח״כ שחשבנו על לקחת את זה לשלב הבא דיברנו המון על האם לקיים או לא ומה ההשלכות של זה ואיך מתמודדים (הייתי בת 16 וחצי כשקיימנו פעם ראשונה) ואז דיברנו על אם להמשיך ובאיזה קצב (החלטנו על פעם בחודש) וגם האם אנחנו נהנים מזה, האם לנסות מין אוראלי או אנאלי וכדומה.
אמא שלי תפסה אותנו מדברים על האם לקיים יחסים, וקראה לחבר שלי חולה מין.
אח״כ היא תפסה אותנו מדברים על יחסי מין באופן כללי, וזה היה בזמן שקיימנו. סיפרתי לה אח״כ (גיל 17) שאנחנו מקיימים, היא כעסה נורא והחליטה שאנחנו חייבים להיפרד ותמיד נדנדה שאגיע לבית חולים ושאכנס להיריון, בשלב הזה היא גם עירבה את אבא שלי וסיפרה לו על פעמיים שבהם תפסה אותנו מצלמים תמונות עירום (כיום זה כבר לא קורה, התמונות הן מהתקופה לפני שקיימנו)
והיום היא באה אל חבר שלי ״בהפתעה״, היינו בחדר עם דלת נעולה, ואומנם לא קיימנו כלום אבל לא הייתי לבושה ולכן הוא יצא ואני נשארתי להתלבש. בדרך חזור היא נתנה לי סטירה והורידה אותי ליד הסופר שאקנה מצרכים ואחזור הביתה לבד (כזכור, היה היום גשם.)
כשחזרתי הביתה היא התנהגה מאוד מגעיל אליי, אבל בסוף אמרתי לה שאנחנו מקיימים ושהיא כבר יודעת את זה אז מספיק, היא ענתה שהיא לא מסכימה לנו לקיים, אני עניתי שאין לה ברירה (הפעמים שאני תופסת תעוזה מולה הן נדירות בנושא הזה.)
החל מכאן היא נרגעה והכל היה בסדר. אך מאוחר יותר היא מצאה את הפלאפון, נכנסה להודעות, ראתה שהוא כתב על כך שאחרי המחזור ננסה ״מאחור״ וצרחה עליי שהיא לא רוצה לראות אותו יותר ואם אבוא אליו מאחורי גבה היא תסטור לי. יש לציין ששמתי סיסמא בפלאפון היום אבל היעילות של זה היא לא כל כך גבוהה כיוון שהיא מסוגלת למצוא את הפלאפון, לקחת ולהחרים לי אותו עד שאגלה לה את הסיסמה- כפי שקרה כבר. כמובן, תמיד אפשר למחוק שיחות, ואני אכן עושה את זה, אבל בפעמים הנדירות שפשוט נמאס לי מהמירוץ הזה וכשזה בא על חשבון ללמוד בשקט, אני מוותרת על למחוק, ודווקא אז היא מוצאת את השיחות ומתחרפנת.

אחרי כל זה, יש לי מספר שאלות:
הראשונה, שבשבילה שאלתי את השאלה- האם זה טבעי לדבר על היחסים שלי עם החבר? האם גם אתם עושים את זה?
השניה, האם גם אתם שולחים תמונות? (יש לציין שכיום הפעמים שזה קורה הן נדירות כי אני אישית לא אהבתי את זה.)
השלישית, מה עושים עם אמא? לפני שבועיים חשבתי שהיא קראה משהו והסתגרתי באמבטיה במשך שעות ולקחתי 4 כדורי הרגעה. זאת לא אני, אני מרגישה שאני מאבדת את זה ושאני במרחק נגיעה מהתקף בגיל מוקדם.
הרביעית, כל דבר שאתם חושבים להוסיף כאן, יבורך.