אני בדילמה הזאת כבר הרבה זמן, ואני פשוט לא יודעת מה לעשות.
מבין כל החברות שלי, יש לי את החברה הכי טובה. היא חשובה לי יותר מכל דבר אחר בעולם הזה. אנחנו חברות כבר הרבה שנים והיא עזרה לי לעבור המון מצבים קשים שהיו לי, היא תמיד היתה שם בשבילי, ייעצה לי והקשיבה. היחסים שלי ושלה מתבססים על פתיחות טוטאלית וזאת גם הדרך שאני מאמינה בה בכל דבר שאני עוסקת בו.
מאז התיכון, יש בחור שהיא דלוקה עליו, והיא לא שיחררה, היו לה קשרים מאז, אבל הוא תמיד היה שם איפשהו בלב. כבר כמה שנים שאני ניסיתי לעזור לה לעשות עם זה משהו, אבל בגלל חוסר הבטחון שלה היא אף פעם לא עושה כלום.
היו מספר פעמים שהם דיברו במהלך השנים האחרונות, אבל לא משהו שהוביל למקום מסויים.
באחת מהיציאות שלנו, לא הסתדר לה והיא לא יצאה עם החבורה שלנו, ובמקרה פגשנו אותו שם. אני והוא היינו מיודדים בתיכון אבל לא היינו בקשר מאז.
התיישבנו כולנו ביחד ויצא לי לדבר איתו ולנסות לכוון אותו לכיוונה של חברה שלי. הוא באמת מותק של בחור והוא לא הביע בה עניין מיוחד..
יום למחרת, הוא ביקש ממני לשלוח לו תמונות מהערב הקודם, ואמר שהוא התבאס שהלכתי מוקדם ושהוא רצה ללוות אותי הביתה. בשניה הזאת הפסקתי לענות לו.
יותר מאוחר באותו היום הוא התקשר אלי והציע לי לצאת איתו. כמובן שסירבתי והבהרתי לו שאני לא מעוניינת בשום קשר רומנטי איתו.
כמובן, שחברה שלי ממש לא מודעת לכל מה שהלך פה, ועם זה אני מרגישה רע.
כמו שכתבתי מקודם, הדרך שלי היא שקיפות מלאה עם אנשים.
התייעצתי עם חברים שלי לגבי זה וכולם אמרו לי פה אחד לא לספר לה, משום שהמידע הזה יהרוס אותה (קרה כבר כמה פעמים שבחורים שהיו איתה, התחילו איתי) ואני מסכימה איתם.
אבל מצד שני אני מרגישה ממש רע וכמו הרגשה של ״אבן על הלב״, במיוחד בגלל שאני יודעת שביום מן הימים הדבר הזה יתגלה, כי חרא תמיד צף, ואז אני נכשלתי במבחן החברות.
מקרה נוסף זה שלאחר מספר שבועות, הוא כתב לי שוב הודעה, משום שסיימנו את השיחה הקודמת ברצון לארגן מפגש גדול של אנשים מהשכבה. חשבתי שזה יהיה באותו העניין, אך במקום זה הוא שוב הציע לי לצאת, וכמובן שוב סירבתי.
כשאני שואלת את עצמי איך אני הייתי רוצה שינהגו בי אם המקרה היה הפוך, ללא ספק הייתי רוצה להיות מודעת לזה, שישתפו אותי ויספרו לי. - כי חברות אמיתית נמדדת על פי הכנות והשקיפות בין הצדדים.
אבל אני גם יודעת שאני הייתי מגיבה שונה, ולא הייתי לוקחת ללב מקרה כזה. ואותה זה יהרוס.
מה לעשות? כי עם כל יום שעובר אני פשוט מרגישה שאני משקרת לה, אבל זה פשוט לא יהיה נכון לספר לה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות