הוא בן 31 ואני 20, ללכת על זה?

כשהייתי בת 17, בקיץ 2011, הייתי בתצוגת עבודות הגמר של בוגרי הפקולטה לעיצוב התעשייתי של שנקר. ראיתי שם מישהו שנראה לי מאוד לטעמי. בניגוד לאופייני לי, ניגשתי אליו והתחלתי לדבר איתו. באותו הרגע לא היה לי איכפת אם הוא תפוס או שלא יהיה מעוניין בגלל הפרש הגילאים.

ככה הכרנו. הסתבר שהוא רווק בן 28 כמעט, וסיים תואר. עובדת בתחום שלו, וממה שראיתי גם די מפציץ. ראיתי את כל העבודות שלו, ונוצר הרושם שהוא באמת מוכשר בעיצוב תעשייתי.

הוא מאוד התחבר אליי וחיבב אותי, ועשיתי עליו רושם טוב. היו לנו שיחות נפש עמוקות, ושנינו ממש אהבנו אחד את השניה. חשוב לציין שהוא לא מהחרמנים הסוטים האלה שמשכיבים כל מה שזז, והוא אף פעם לא ניסה להטריד אותי או משהו כזה.

עברו מאז כמעט 3 וחצי שנים, ועד היום אנחנו בקשר. אנחנו מיודדים, וכל פעם שאני במרכז - אנחנו נפגשים (אני גרה בצפון).

יש בו הרבה יתרונות - בחור רציני ואיש מקצוע מוכשר, מתפרנס בכוחות עצמו, מכין אוכל בסיסי טוב, איש שיחה מרתק, חבר טוב, חתיך.... קיצר מצאתי את הגבר המושלם, משפחה איכותית וכו'.

הדבר היחיד שמרתיע אותי במקצת זה שהוא מבוגר ממני בכמעט 11 שנה (הוא - 16.11.83 ואני 25.8.94).

אחרי שנה של היכרות, הוא הציע לי להיות חברה שלו. בגלל שנפרדתי לא מזמן מחבר שלי, לא הייתי פנויה לקשר חדש. מה גם שהפרש הגיליון הפריע לי (מה אני אעשה, יש לי קוצים בתחת בקטעים האלה של גילמספרים).

עד היום 3 וחצי שנים אחרי שהכרנו הוא רווק. אני בטוחה שזה מבחירה, כי הוא חתיך ממש וגם באופי מושלם.

כמו שכבר אמרתי, הוא לא מנסה להשכיב אותי או משהו בסגנון. כמה פעמים התנשקנו, וזהו. הוא אמר לי ואני יודעת שהוא בקטע שלי. אחת ההוכחות לכך הן שיום אחד ישבתי ואכלתי תפוח אצלו במטבח, והוא ישב בסלון. כשסיימתי קמתי, הלכתי אליו, התכופפתי כדי לחבק אותו (הוא ישב) ואמתי לו: "אני צריכה לחזור הביתה". הרגשתי את הז*ן הקשה שלו על הירך שלי. זה היה קצת מביך, אבל בגלל שזה טבעי ולא בקטע רע - לא יחסתי לזה חשיבות. אולי זה היה סימן להוקרת החיבה שלו כלפיי, ואולי סתם יש לו זקפה. זה חזר על עצמו כמה פעמים, וכנראה זה בגללי. לא נורא, זה בסדר. כל עוד הוא לא כופה עליי את יצר המין שלו, אני חושבת שלא צריכה להיות בעיה. הוא לא התכוון לפגוע בי, וזה גם לא פוגע. מה הוא עושה אחרי שאני יוצאת מדירתו - זה כבר לא ענייני.

הוא גר בדירת רווק מוזנחת בת 3 חדרים, עם מקרר ריק ומיטה לא מוצעת. אני כבר הרבה זמן מתלבטת אם להציע לו עזרה בהצעת המיטה... אני חולת ניקיון ומחליפה מצעים פעמיים בשבוע, ויש לי חולשה בין היתר למצעים (13 סטים רק בשביל המיטה שלי). כדאי להציע לו עזרה או שזה עלול להתפרש לא נכון? חברה הכי טובה שלי חושבת שהוא עלול לחשוב שאני רוצה לשכב איתו, אבל הוא לא מהחרמנים המתים האלה שמשכיבים כל מה שזז. אז להציע לו עזרה בהצעת המיטה או לא?

לגבי היחסים שלנו - מכירים כבר 3 וחצי שנים, הוא אחד החברים הכי טובים שלי ותמיד היה שם בשבילי... כדאי ללכת על זה, או לוותר בגלל הפרש הגילאים הזה?

מה דעתכם על הפרש כזה - כמעט 11 שנה? אני צריכה חוות דעת של נשים אם היו במקומי, ושל גברים אם היו במקומו. תודה.